שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין כט: השנית מבוי מפולש תקנת ראשו בלחי וראשו השני בצורת פתח בקני' עומדים מזה ומזה וקנה על גביהן ומכוון אליהם בציר העשוי למעל'. ובענין לחי מכאן וצורת פתח מכאן צדקת דאע"ג דב"ה אליבא דחנניה ס"ל התם (ו' ע"א) דבעינן דלת מכאן ופסק שמואל הכי (שם ע"ב) איכא מאן דפסק בהא כשמואל אפ"ה במדינ' זו שהיא ננעלת בליל' סגי בצורת פתח ולא בעי' דלת דהא אמרי' התם (ז' ע"א) דלא פליגי אלא בסרטיא ופלטיא מכאן ומכאן דהוי מפולש לר"ה מכאן ומכאן אבל לסרטיא מכאן ובקעה מכאן דהוי כרמלית סגי לכ"ע בצורת פתח מכאן ולחי מכאן וכל מדינה שהיא ננעלת אפי' הית' ר"ה אם לא הית' ננעלת כיון שננעלת דינה ככרמלי' דהא אמרי' התם (ו' ע"ב) ירושלם אלמלא דלתותי' ננעלו' בליל' חייבין עליה משום ר"ה והשתא דננעלת הוי כרמלית וכדמוכח בפרק בתרא דעירובין (ק"א ע"א) ובקנים העומדים מזה ומזה וקנה על גביהן ומכוון אליהם ג"כ צדקת דקי"ל כרב נחמן דאמר אין צריכין ליגע משום דרב ששת דפליגי עליה הדר בי' כדמוכח בגמ' משום דאשכח מתניתא דלא כותיה כדאי' בפ"ק דעירובין (י"א ע"ב) וכן פסקו כל הפוסקים ז"ל אבל בענין היכר ציר שעשי' מלמעל' יש לדון אם צריך אם אין צריך ואם צריך אי סגי למעל' או בעי' למעלה ולמטה דבגמ' בההוא פרקא (שם) הכי אמרי' אמר ר"ל א"ר ינאי צורת פתח צריכא היכר ציר מאי היכר ציר א"ר אויא אבקתא והרי"ף ז"ל וגם הרמב"ם ז"ל בפט"ז מה' שבת לא כתבוה לזה ונראה דס"ל ז"ל דלא בעי' היכר ציר וכן בס' הסמ"ק לא הזכירו היכר ציר אבל הצריכו שתהא בריאה כדי לעמוד על דלת של קשין ופסקו בזה כרב חסדא דאמר הכי (שם) וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ' הנז' אבל הרי"ף ז"ל לא כתבה גם לזו וטעמו ז"ל משום דבתר הני תרי מימרי דרב חסדא ורבי ינאי אמרי' (שם) אשכחינהו רב אחא בריה דרבא לתלמידי דרב אשי א"ל אמר מר מידי בצורת פתח א"ל לא אמר כלום כלומר לא בעי' מידי לא היכר ציר ולא שתהא בריאה ואמרי' בתר הכי (שם) תנא צורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן צריכין ליגע או אין צריכין ליגע ומשמע דמסקנא דתלמודא הוא דלא בעי' מידי ואע"ג דלענין צורת פתח שעשאה מן הצד פסק הרב ז"ל כרב חסדא דאתמר התם (שם ע"א) מקמי האי מסקנ' ולא דחאה משום האי מסקנא לפי פי' ז"ל שפי' שעשאה בקרן זוית ל"ק מידי משום דהכי מסקי' בגמ' התם דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי ואף לפי פי' רש"י ז"ל שפירש שצריך שיהי' הקנה העליון כנגד העומדים ולא מן הצד ג"כ ל"ק ולא מידי שזה נכלל בכלה מה שאמר הברייתא קנה על גביהן וזה מתישב לדעת הרי"ף ז"ל אבל צריך ליישב דעת הרמב"ם ז"ל והסמ"ג שפסקו שצריך שתהי' בריא' ולא פסקו שתהא צריכ' היכר ציר ונראה שסוברים שאין לדחות משום ההיא מסקנא אלא צריכ' היכר ציר שאם היתה צריכה היכר ציר הי' לו לרב אשי ללמד כן לתלמידיו וכן הברייתא הי"ל לפרש זה שזה ענין אחר לבד מצורת פתח הוא אבל בין בריאה לשאינ' בריא' כיון דלא מוסיף מידי בצורת פתח משום דלא פרשו אינהו לא דחינן מאי דפריש רב חסדא. והרשב"א ז"ל כתב צורת פתח יראה לי שאינה צריכ' כלום לא היכר ציר ולא שתהא בריאה לקבל שום דלת וי"א שאינ' צריכ' היכר ציר אבל צריכ' שתהא בריא' לקבל דלת של קשין ויש מחמירין להצריכה היכר ציר ובריא' לקבל דלת של קשין וראוי לחוש לדבריהם ז"ל עכ"ל. והנה הרב ז"ל נוטה לדעת הרי"ף ז"ל אלא שחושש למי שסומך על פשטה דגמ' דמשמע דכלהו בעיא ובירושלמי (עירובין פ"ק ה"א) פליגי בה ריש לקיש מצריך היכר ציר ור"י לא מצריך היכר ציר ושמא ע"ז סמך הרי"ף ז"ל שלא כתב היכר ציר כר' יוחנן אבל נראה דלא קי"ל אלא כר"ל דאמר משום רבי ינאי דר' יוחנן תלמידו דרבי ינאי הוא ואין הלכה כתלמיד במקום הרב וכן דעת הרא"ש ז"ל בפסקיו:

ולענין מה שעשית אותו למעל' ולא למטה הוי יודע כי הרב בעל הערוך ז"ל כת' דעל אבקתא שהיכר ציר הוא חלל שעל המשקוף שציר הדלת סובב בו אבל רש"י ז"ל פירש בפרק הקומץ רבה (ל"ג ע"א) חור שבאסקופה שציר הדלת סובב בו והי' נרא' ששניהם הם צריכים אלא דמר נקט חדא ומר נקט חדא ולא פליגי שכל הדלתו' צריכות ב' צירין אחד למעל' ואחד למטה וכדתנן בפ' המוצא תפילין (ק"ב ע"ב) מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור ובגמ' לא הזכירו בהיכר ציר כאן וגבי מזוזה לא עליון ולא תחתון אלא אבקתא ופי' אבקת' חור וכן פי' הערוך שם ורש"י ז"ל בפ"ק דעירובין וכן נזכר אבקתא בפ' אלו הן הלוקין (כ"ג ע"א) ושמא נאמר דאע"ג דכל פתחא דאית לי' דלתו' בעי' שני צירין הכא וגבי מזוזה דמשום היכר בלחוד הוא סגי בחד ציר או למעלה או למטה שכן דרך הפתחים הישנים שהוא מתקלקל האחד ואם האחר נשאר שפיר איכא היכרא ושפיר דמי וכ"ש אחר שמצינו פוסקים ז"ל שמקילין בהיכר ציר דלא בעי כלל הרוצ' להחמיר ועשאו למעל' ולא למטה די לחומרא בזה וכ"ש בדרבנן ויישר: