שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קסו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין קסו: ולענין שאילתא דשאילנא קדמיכון על מקוה העשוי כתמונת חצי כדור נחלק לחצאי' שוים היאך נשער כמה מים הוא מחזיק קבלנו תועלת גדולה בתשובתך. והנה בדרך קצרה לתלמידי' מבלי השגחה אל הדקדוק ההנדסי בשביעי הנוסף על הכלל המסור בידינו על כל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו ג' להשיב לשואל שלא הורגל במופתי ההנדסה נאמר לו שישיב התמונה ההיא מרובעת וידע תשבורתה וחצי העולה הוא תשבורת המקוה אשר בתמונת חצי כדור. וביאור זה שאם התמונה האצטוונית היא דמיון וחצי מהתמונה הכדורית והתמונה המרובעת יתירה רביע על התמונה האצטוונית כפי ההנחה התלמודית הנה תהי' התמונה המרובעת שני דמיונים מהתמונה הכדורית ותהיה התמונה הכדורית תשברתה עשרים ויתירה עליה התמונה האצטוונית שליש והנה היא שלשים והתמונה המרובעת יתירה על זה רביע והנה היא מ' שהם שני דמיוני' מעשרי' שהוא תשבורת התמונה הכדורית. ונעשה דמיון לזה שיהא קוטר הכדור ששה כשכפלנו אותו על עצמו היה ל"ו כפלנו זה על ג' הי' ק"ח שטחיות כפלנו אותו על ששית הקוטר שהוא א' והיו ק"ח מוגשמות וחציו נ"ד ואלו היה מרובע היה שש על שש ל"ו שש על ל"ו הרי רי"ו חציו ק"ח שני דמיונים מהתמונה הכדורית זהו לפי הכלל המסור לנו מהתלמוד אשר באמת יש לו קירוב. ולפי הדקדוק ההנדסי יהיה בו תוספת א' מכ"א בתשבורת גשמו שהרי כשכפלנו ששה על ו' והיו ל"ו וכפלנו לו על ג' ושביעי והיו קי"ג ושביעי שטחיות וכפלנום על ששית הקוטר שהוא א' והיו קי"ג ושביעי מוגשמות הנה יהי' התוספת ה' ושביעי שהוא א' מכ"א מק"ח ובחצי הכדור אשר בו השאלה יהי בו ג"כ תוספת א' מכ"א על תשבורת חצי גשמו ולפי זה מקוה שיהי' בתמונת חצי כדור שיהי' רחבו אמה אחת ושש שביעיות אמה יהיה שיעור המקו' שיש בו אמה על אמה ברום ג' אמות עם קירוב מעט שיש בו לפי שא"א לצמצם החשבון כ"כ שלא לערבב התלמידים בריבוי השברי' והקירוב הזה יהי' יותר לפי הדקדוק ההנדסי ממה שהוא לפי כללי התלמוד מפני תוספת השביעי:

וכדי שלא אהי' בעיניך כקליפת השום וקטיל קני באגמא אני חוזר לומר כי הכללי' שכללתי בשאלתי במקוה עגול אמת הם עם הקירוב המוסכם עליו מהתלמוד ואע"פ שהכרזת ואמרת לא תציתו להני כללי לפי שכל משאנו ומתמנו בתלמוד באלו הענינים אינו למעשה אלא להלכה ולקרב העניני' במלות מועטות ואין אנו חוששין אל הקירוב כי אין עיונינו לחקור על אמות אלו המופתים המדוקדקי'. אם הם צודקים או מפוקפקי'. רק להעמיד משפטים צדיקי'. במצות וחקי'. ואחלי אחי אל תקפיד עלי על אשר הוצאתיך מאותם הדמיונות שהרגלת שכלך בהם בפי' מאמרי חז"ל והלא ידעת כי הענין הלמודי התחלתו השכל והענין התלמודי התחלתו ההנחה האלהי' בדת האמת והענין המורכב משניהם כנדון שלפנינו התחלותיו השכל והדת יחד ואם ידעתי רחב שכלך בעניני' הלמודי' וגם עשר ידות לך בעניני' התלמודי' אבל למיעוט ההרגל לסבות תמורו' הזמן וילדי ימים והבלם יצאת בעניני' אלו לדרכי' זרי' קשי' מאד בעיני גורסי התלמוד אשר הוא בזה יסוד ועמוד ועושי' כווני' לא כיוון בהם אמרם ואם יספיק לך הקריאה בקונדרסי זה פעם אחת תתעב אותו ואם תשנה ותשלש בו יהנה לך יבסם לך יערב לך. רוכב ערבות. ומגן אבו'. ירעך בארץ תלאובו'. נאם אחיך רודף אהבתך עד חובות. מחשב בישע נפשך מחשבות. נפשך ונפשי הרחוקו' והקרובו'. בעבותות האהבה אטון מצרי' חטובו' שמעון בה"ר צמח זלה"ה: