שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קסד
ענין קסד:
מה שכתבת שבידיעת שטח העגול יש דרך בתלמוד מסכים לדרך חכמי יון והוא כמה מרובע יתר על העגיל רביע זה אינו מסכים אל האמת ולא דרך חכמי יון שהתבאר במופת בחכמת התשבורת שהמרובע אינו יתר על העגול רביע כי אין קוטר העגול שליש הקו הסובב ומה שדמית שהסכימו עם המהנדסים הוא שהכאת חצי הקוטר על חצי ההיקף יהיה שטח העגול אמנם עשו הקו הסובב שלשה דמיוני הקוטר והוא יותר באמת וזה שאם יהיה לנו עגול קוטרו עשר ותעשה מרובע משש קטריו הנה שטח המרובע מאה ושטח העגול לחשבונך הוא ע"ה ולחשבון האמתי שהקו הסובב שלשה דמיוני ושביע הקוטר והיה שטח העגול ע"ח וד' שביעיו' וזה כאשר תכפול חצי הקוטר שהוא ה' על עצמו יעלה כ"ה וכאשר תכפול כ"ה על שלשה ושביעית יעלה ע"ח וד' שביעיות וזהו חצי הקוטר על חצי ההיקף אלא שהיא דרך נקלה למבינים זאת היא דרך חכמי יון והאריך בזה כמו שאזכיר דבריו אחד לאחד בקונדריסי ובסוף דבריו כתב שאלתך היא כאשר יהיה מקוה או חפירה כדמו' חצי כדור ובקשת לדעת כמה מחזיק כדרך חכמי השיעור כפול הקוטר על העומק שהוא חצי הקוטר והעולה כפלהו על שלשה ושביעית ויעלה לך שטח חצי הכדור כפול אותו על ששית הקוטר והוא תשבורת גשם חצי הכדור או המקוה או החפירה שהיא כדמות חצי הכדור וכן שאלת לדעת תשבורת כל גשם הכדור כפול כל הקוטר על עצמו והעולה כפלהו על ג' ושביעי' וזהו כל הקוטר על כל ההיקף למבין ויעלה לך שטח הכדור כפול אותו בששית הקוטר ויהי' תשבורת כל גשם הכדור.
תוספת לקח.
אם יהי' לך מקוה או חפירה כדוריי פחו' או יותר מחצי הכדור דע תחלה קוטר הכדור וזה כשתכפול חצי הרוחב בעצמו והעולה חלקהו על העומק ויצא לך שארית הקוטר הוסיף עליו העומק ויעלה לך כל הקוטר אח"כ כפול העומק בכל הקוטר והעולה כפלהו על ג' ושביעי' והוא שטח הגשם או החפיר' או המקוה כפול השטח הזה בששית הקוטר והוא תשבורת הגשם או החפיר' או המקוה שיהיו קצת מהכדור כל אלו הדרכים התבארו במופת בחכמת השיעורי' אשר אין לפקפק עליהם.
ונשאר לי לבאר לך מה שלא ידעת לפי לשון שאלתך והוא כמה חסרון התמונה הכדורית מהתמונה העשויה כמין עמוד שקורין המהנדסים אצטוובה וביאר במופת ארשימי"דש שכל אצטוובה תקיף בכדור ותהי' תושבת' עגולה תפיל בכדור וגבהה שוה לקוטר הכדור הנה היא דמיון וחצי מהכדור ושטחה עם תושבתה דמיון וחצי כמו שטח הכדור והנעלם ממך היה לפי דבריך כמה חסר חצי הכדור מחצי העמוד או מהצטוובה הנז' הגבוהה כחצי הכדור והנה חצי הצטוובה דמיון וחצי מחצי הכדור.
אחר זה כתב לי מופתי המהנדסים בכל זה:
וזה קונדריסי.
ביום שיזוע.
מוכה אלהים כל היום נגוע.
ואיש מכאובות וידוע.
בחשך רפד יצוע.
ותשבר כד שמחותיו על המבוע.
וקץ עליו העיט צבוע.
ויגונו כמחצה על מחצה קבוע.
וששונו כצפעוני יפרוש.
מרובה על הפרוש.
ונוע ינוע.
ולבו יהגה אימה איך ולמה ומדוע.
היה כאבו נצח וסגור לבו קרוע.
הצרי אין בגלעד וזרע זרוע.
אם רופא אין שם שטר חובו יכתוב על גבו פרוע.
ובעדן גן אלהים האם אין עץ חיים נטוע.
וברעיוניו שואל באוב ובעצם ידוע.
עד מתי אחיל קץ הפלאות שבועים ושבוע.
להעלות ארוכה וכאב כשסע הגדי שסוע.
והלב בתרדמת המחשבו' שקוע.
והנה מגילה עפה מעולפת ספירים עם נקודות הכסף על פחי רקוע.
ובטוריה תנחום כפול ורבוע.
מרגוע לנפש בתנחומי ארק שדש דש חרוע.
וכתנחומי יהודה על בת שוע.
פריה למאכל תרופת מומי קלוט ושרוע.
ולאסוף מצרעתו איש צרוע בגדיו פרומים וראשו פרוע.
רפא תרפא כרות ופצוע.
ולחפשי תשלח באזנו רצוע.
וליבשה תוציא בים היגונות טבוע.
אז ינוח לו כחולה אבל דלוע.
אז רפתה רוחי כאיש מדון בפשרה ובצוע.
ובברך משלחה להיות בימים נוסף ומצרות גרוע.
ומשפחתו להיות ממשפחת דור מדם קטוע.
ובהיות אויבו בלב ימים ובארץ בלוע.
ופסיל אלוה עשהו עושהו גדוע דברי שיר ושמחה אז ידבר יהושע:
ועל הכתב.
חכם ונבון וידוע.
גדוש ומלא מעלי וצנוע החכם אנבלשום אפרים ירונדי לבני יהושע י"א: