שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קמג
ענין קמג: עוד יש צד אחד של חיוב והוא שהצבור חייבי' לפטור אותם מכל מסים ותשחורו' ומיני ארנוניו' והמחייבן בזה עובר על התורה ועל הנביאים ועל הכתובים כדאמרי' בפ' השותפים (ח' ע"א) רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן א"ל רב נחמן בר רב יצחק עבר מר אדאוריית' ואדנביאי ואדכתובי וגו' כדאית' התם וכבר כתבו בשם ר' יהוסף הלוי אבן מיגאש ז"ל שהעיד על רבו רבינו יצחק אלפסי ז"ל שכל מי שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי הוא פטור מכל חיוב הקהל אע"פ שיש לו נכסי' הרבה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי' אבות שג"כ היה דן רבו רבינו יהוסף הלוי הנז' ז"ל ואע"ג דאשכחן דרב פפא הוה יהיב כרגא כדאמרי' בפ' זה בורר (כ"ז ע"ב) קם בר חמא נשקיה לכרעי' וקביל עליה כרגא דכולהו שניא כבר תרצו שלא פטר' אותם התור' אלא כשהמלך שואל סתם דבר קצוב מהצבור שהצבור חייבין לתת למלך מס ששואל והחכמים פטורים אבל אם המלך או זהרורי דידיה הם תובעים מעצמם לכל אדם ובכללם החכמי' אין הצבור חייבי' לפרוע בשביל החכמים ובכה"ג היה נותן כרגא רב פפא ואם הם תובעי' מן הצבור כפי מנין גלגלותיהם אף בזה הצבור חייבים לפרוע בשבילם כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות ת"ת ובפ' קונם (ס"ב ע"ב) אמרינן שרי ליה לצורב' מרבנן למימר לא יהיבנא אכרגא דכתיב מנדא בלו והלך לא שליט למרמא עליהון ואמר רב יהודה מנדא זו מנת המלך בלו זו כסף גלגלתא והלך זו ארנונ' ובפ' בתרא דיומא נמי מוכח דרבנן פטורי מכרגא משום דכתיב שוא לכם משכימי קום וגו' כדאיתא התם. וכ"כ בס' חו"מ בסימן קס"ד ויש בהשותפין שרצו (ח' ע"א) מתפרש הדברי' שהחכמי' נפטרי' מהם והדברי' שחייבי' בהם ואין להאריך בזה שלא נמצא מי שחולק בזה כלל. והנה נתבאר צד שני של חיוב בענין זה והוא שהצבור אין להם רשות להטיל על חכמי דורם מנדה בלו והלך אבל חייבים לפטרם מהם ומשאר דברים המפורשי' בגמרא בתרא פרק השותפין (שם):