שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין קמ: עוד בזה אני מסייע על יד הרב הגאון בעל ההלכות ז"ל ותמה על הרמב"ן שלא נזכר לזו במה שהגאון ז"ל לא מנה השחיט' במנין המצות והרמב"ם ז"ל [מנאה] לפי שאנו מברכים עליה והרמב"ן ג"כ מנאה ומצאתי ראי' שאין בשחיט' מצוה אע"פ שמברכין עליה שאינ' אלא כדי שלא יאכל נבלה ואם עמד מלשחוט לא בטל מצו' ואם שחט לא הוסיף מצוה והראיה לזה מ"ש בילמדנו פ' שלח לך זש"ה אור זרוע לצדיק וגו' זרע הקב"ה התורה והמצות להנחילם חיי העה"ב לא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל יצא לחרוש לא תחרוש בשור ובחמור לזרוע לא תזרע כרמך כלאים לקצור כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לחלה ראשית עריסותיכם. שחט ונתן לכהן הזרוע וגומר הרי שבכאן הוא מחזר למצוא מצות שנתן הקב"ה לישראל ולא מנה בבהמה אלא מתנות ואלו היתה השחיטה מצוה היה מונה אותה וזו ראיה גמורה לבעל ההלכות ז"ל שלא מנה השחיטה בכלל: