שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קז
שאלה קז:
עוד לו.
שאלת להודיעך תקופת רב אדא ע"פ הלוחות.
ולפי שנסתפקת במה שמצאת כתוב בלוחות כי התקופ' מרחקת מן המולד ה"ך ולא יכולת לכוין יפה אם רוצה לומר שהיא רחוקה קודם המולד או אחר המולד.
וגם לא יכולת לכוין לפי חשבון זה התקופה מתי תפול:
תשובה: דע כי לעולם הי' התקופה לפי חשבון אותן לוחות אחר המולד. ומה שהקשית ממה שכ' הרמב"ם ז"ל שתקופה ראשונה של ניסן היתה ט' שעות תרמ"ב חלקים קודם המולד זו אינו קשה. כי אותן לוחות שיש בידך עשו החשבון אחר המולד. והוא עשה חשבונו קודם המולד והכל הולך אל מקום אחד. והנה תקופת ניסן של בהר"ד היתה ליל רביעי בתחלת הלילה ומולד אדר של אותו השנה הי' סימנו ב' כ' תתקכ"ט ומולד ניסן שלאחריו הי' סימנו כ"ט תרמ"ב. ובין שתאמר שהתקופה היתה אחר המולד אדר כ"ט ג' קנ"א כמו שכתוב בלוחות. או שתאמר שהיתה כ"ט תרמ"ב קודם מולד ניסן כמו שכ' הרמב"ם ז"ל הכל הוא אחד כי הכל הם שוים שהי' בתחלת ליל רביעי. כיצד הנה מולד אדר הי' ב' כ' תתקכ"ט הוסיף עליו כ"ט ג' קנ"א הוא הסימן הכתוב בלוחו' שבידך יצא לנו יום ד' בלא שעות וחלקים. כי קנ"א עם תתקכ"ט הם תתר"ף שהם שעה אחת ולא נשאר חלקים וג' עם כ' עם שעה אחת שנתקבצו מהחלקים הם כ"ד שהם יום א' וכ"ט הם שלשים ותחשוב שלשים יום מיום מולד אדר שהיה ביום שני ותפול התקופה ליל רביעי בלא שעות וחלקים וכן תעשה לעולם. תוסיף סימן הכתוב בלוחות באותה תקופה שתרצה לידע מתי תפול על מולד אותו חדש הכתוב שם ומה שיתקבץ הוא היום והשעו' והחלקי' שתפול בו התקופה. עוד אתן לך דמיון אחר מולד טבת של שנה זו הוא ז' י"ד קפ"ח וסימן התקופה ב' ד' תש"ו. תוסיף חלקים על חלקים ושעות על שעות יעלו י"ח תת"צד. תאמר כך ב' ימים ר"ח שעות תתצ"ד חלקים אחר יום ז' שהי' מולד טבת תהיה התקופה ור"ח טבת הי' יום א' א"כ יום התקופ' יום ב' ב' ימים לחדש טבת בי"ח שעות תתצ"ד חלקים. וכן מולד אדר שני יהי הדר"ו וסימן התקופ' כ"ב כ"א תתר"ז תחבר הכל יהי' כ"ג ימים שני שעות קל"ג חלקים אחר יום המולד שהי' יום ה' א"כ בכ"ב יום שהוא לירח אדר שני שהי' יום ו' ב' שעות קל"ג חלקים תהיה תקופת ניסן של שנה זו וכן תעש' בכל שנה ובכל התקופה שתרצה. ולעולם לא תחבר יום המולד עם סימן התקופ' כי משם הוא החשבון ואינו אלא להתחלה בעלמא. אל תדקדק עלי בסימני' הנזכרי' למעל' אם אינם מכווני' כי למשל ולדוגמא לקחתים לך בלבד: