שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/עא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן עא[עריכה]
שאלה עא: עוד שאלת מי שקדש את בתו בוגרת שיצאה משני נערות והרי הוא בת י"ד שנים ולמעלה וכששמעה בקדושין שקבל אביה מיחתה בהו מהו לחוש לקדושי אביה:
תשובה: אין האש' יוצאה מקטנות לנערות אלא בשנים וסימנין אבל סימני' בלא שנים ושנם בלא סימנים לא כדאיתא בנדה בפ' בא סי' (מ"ו ע"א) והביאה הרי"ף וז"ל בהלכות יבמות ובפ' ב"ש וכ"כ הרמ"בם ז"ל בפרק ב' מהלכות אישות ואחר שיצאה משני קטנות לנערות אחר ששה חדשי' היא בוגרת דאמרי' בפ' עשרה יוחסין (ע"ט ע"א) אמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד וכ"כ הרמ"בם ז"ל באותו פ' י' ובעדות הסימנים אנו סומכין ע"פ נשים דקי"ל (נדה מ"ח ע"ב) דכל הנבדקות נבדקות ע"פ נשים שכיון שבאו לכלל שנים אנו סומכין ע"פ נשים בסימנין משום דלאו עדות הוא אלא גלוי מלתא בעלמא כמ"ש הרמב"ן ז"ל אי נמי משום דסמכינן אחזקה דרבא דאמר (שם) קטנה שהגיעה לכלל שנותיה חזקה הביאה סימנין. ומ"מ בדיקת נשים בעינן וכל שלא נבדקו ע"פ נשים לא סמכינן אהאי חזקה אלא להחמיר ולומר גדול' היא שלא תמאן אבל להקל ולומר גדולה היא שתחלוץ לא והכי איתא התם וכ"כ הרי"ף ז"ל והרמ"בם ז"ל ומכאן נלמוד דדוקא לעדות סימני' אנו סומכין ע"פ נשים משום דאיכ' חזקה דרבא אבל לעדות שנים אנו צריכין עדות גמורה ואין סומכין בזה ע"פ נשי' והכי מוכח בפ' האומר בקדושין (ס"ג ע"ב) דאמרי' התם נאמן האב לומר בני זה בן י"ג שנים הוא ובתי זאת בת י"ב שנים לנדרים אבל לא למכות וכו' וכ"כ שם הרמ"בם ז"ל וכ"כ בס' התרומה. וכיון שכן אם האשה הזו שקדשה אביה יש לה עדים כשרים שהיו לה בשעת קדושין יותר מי"ב שנים וששה חדשי' כשיעור שני נערות ובגרות. ויש עדות נשים שראו לה קודם הקדושין ביותר מששה חדשים סימני נערות המפורשים בגמרא בפ' בא סימן ובהלכות אישות בפ' הנז' ודאי אין חוששין לקדושיו ובלאו הכי חוששין לקדושיו וצריכה גט ממנו ואע"ג דהשתא חזינן לה בוגרת אמרי' השתא הוא דבגרה וכדאי' בפ' עשרה יוחסין (ע"ט ע"א) ע"כ השיבותיך לשאלות הראשונות והאחרונות.