שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/נה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן נה[עריכה]
ענין נה:
ב"גאיה לה"ר בנימין בן עמאר יצ"ו ולה"ר מימון נ"גאר יצ"ו
למענכם אחי ורעי אני שלום וכי אדבר ואדרש לאשר נשאלתי דרך משא ומתן באהבה מסותרת ואתם הדבקים במורשי לבבי תחכמו עוד להשקיט מימי רע והיה זה שלום. הוגד הוגד לי כי הנכבד ר' יצחק יצ"ו פרנס הקהל יצ"ו ציוה להחרים סתם כל מי שהוציא לעז על הנכבד ר' יעקב אליעזר יצ"ו שהוא נתן שחד אל שלויט יצ"ו לעות בריבו הנכבד רבי מחבוב חכים יצ"ו דרך בגיד' ומרמה ואח"ז הם מצפצפי' ומהגים כי סתמן בפירושן כי משה פראט"גי דבר כאן באל"גזאייר אותן הדברים ויצא מזה כי הוא מוחרם תחת הוציאו אותה הדבה מכח אותו החרם שהטילו סתם:
ודאי שלא כדין החרימו סתם בזה מפני שני טעמים. הא' כי הוא לא העיד בב"ד בזה שיתחייב מפני זה לנגודי' וכמעשה דטוביה וזיגוד כדאית' בפ' ערבי פסחים (קי"ג ע"ב) דנגדיה רב פפא לזיגוד דאסהיד על טוביה דחטא ולא הוה אחר בהדי' וא"ל טובי' חטא וזיגוד מינגד א"ל כיון דליכא אחר בהדך שם רע הוא דמפקת עליה. ועוד שזה שם רע שאינו שם רע הוא דשלויט לאו דיין הוא שהוזהר מלקבל שחד ואף אם קבלו אין בידו להטות הדין והרי בעל דבר עצמו רבי מחבוב חכים הנז' היה שם והוא טען טענותיו ושלויט זה אע"פ ששכרו רבי מחבוב להיות מעורכי הדיינין שלו לא היה בידו להעלי' כלל מטענותיו מאי אמרת אפ"ה לאו שפיר עביד שהיתה דעתו נוטה לדעת שכנגדו משום לעז כזה שהוציא עליו משה הנז' אינו חייב נדוי שלא חשדו בדבר איסור מן האיסורין וכיון שכן עכשו שאמר משה הנז' להד"מ ולא היה להם להחרים סתם שחרם סתם תקנת הגאונים ז"ל הוא בדבר שאין בו חיוב שבועה שאם יודה בו יתחייב ממון ותקנו חרם סתם אולי יודה ויתחייב אבל בדבר שאין בו חיוב כלל אף אם יודה אין להחרים סתם וכ"כ הרמ"בם ז"ל בפרק א' מהלכות טוען ונטען ז"ל כל הטוען וכו' אתה הוצאת עלי שם רע לא היו דברים מעולם אין מחרימין ע"ז וכו' ויש לזה הוכחה בפ' שבועת העדות וזה ברור. והנה חקרנו פה אם יש עדים איך אמר דברי' אלו ולא נמצא רק עד א' והוא כמי שאינו ומ"מ אף אם יודה משה הנז' בזה שהוא דבר עם אותו עד אין לנדותו על כך אפילו היה הדין לחייבו נדוי אם אמר כן לשנים. ואם יש חיוב בדבר אינו אלא לאותו אחד שספר' לאחרים דכל מילתא דלא מתאמרה באפי תלתא אית בה משום לישנא בישא כדאיתא בערכין (ט"ז ע"א) ובחזקת (ל"ט סע"א) אלא שאין לזה ולא לזה חיוב כלל אא"כ החמירו בענין זה מפני כבודו של הנכבד רבי יעקב אליעזר יצ"ו. ואומר אני כי להתנצלותו היה מספיק שיחרימו סתם אם הוא נתן שחד לשלויט ובזה היה כבודו מונח במקומו אבל להחרים סתם על האומר ככה חוץ למקומו דרך שיח' אינו נכון שאם באנו להחרים ולנדות המלמדים לשונם לדבר שקר אין נקי והיתה כל הארץ חרם על כן לכבוד האמת ולזילות' דבי דינא חיישי'. אמרו בבית הכנסת כי נתברר אל הפרנס הנז' שהנז' משה לא הוציא דבה כלל על כן אין עליו משפט אותו חרם וע"כ לא רציתי לכתוב כי אם אליכם ולא למשה פראט"גי ותפקדוני בשלום הנכבדים ר' יצחק ן' סמא"גה ור' יעקב אליעזר ורבי אשתרוק נגא"ר ואחרון חביב הידיד רבי מרדכי נגא"ר יצ"ו ואתם שלום: