שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/מא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מא[עריכה]
שאלה מא:
עוד שאלת ראובן פסק לחתנו שיתן לו נדוניי' באמירה בעלמא והחתן כתב לארוסתו שטר העשוי בערכאות של עכו"ם הנקרא בלשונם צדא"ק מסך ידוע בלי שום תנאי ושיור ועכשו מטה יד חמיו ואין לו מה לפרוע והיא תובעת החוב הכתוב לה בצדא"ק הנז' והוא טוען לא כתבתי אלא מפני שנדר לי נדוניא או תנו לי נדונייתי ואכנוס או פטרוני מן החוב:
תשובה: א"צ קנין במה שפוסק האב לתת לבתו כדאיתא בפ' הנושא (ק"ב ע"א) לפי שהן דברים הנקנין באמירה וגם אין רשות ביד הארוס לומר תנו לי נדונייתי אם תרצו שאכנוס שכיון שהאב ספק והיא לא פסקה יכולה היא שתאמר או כנוס או פטור כדאיתא בפ' בתרא דכתובות (ק"ט ע"א) אבל מ"מ אם יפטר אותה אין לה עליו כלום מחיוב הצדא"ק לפי שהצד"אק אינו עיקר כתובה שעיקר כתובה בשטר כתובה כותבין אותו שאלו הי' עיקר כתובה היתה גובה אותו אפילו מן האירוסין כיון שכתבו לה כדאיתא בפרק אע"פ (נ"ד ע"ב) ואפילו לדברי הגאוני' ז"ל שאין לארוסה עיקר כתובה היינו בשלא כ' לה אבל אם כתב לה יש לה. אבל אין לזה דין עיקר כתובה אלא דין תוספת וכיון שיש לו דין תוספת אינה גובה אותו אע"פ שכתבו לה מן האירוסין לפי שלא כתבו לה אלא על דעת לכונסה כמו שנזכר בפרק אע"פ. וכן כתב הרמב"ם ז"ל הילכך פוטר אותה והיא קורעת שטר צאד"ק שלה ואין לזה על זה כלום. ואם לא רצה לפוטרה כונסה בלא נדוני' וכותב לה עיקר כתובה מאתים ולא דבר אחר ואם תשיג יד האב נדוניא שנדר לו יגבה אותה ממנו: