שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/ח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ח[עריכה]
שאלה ח:
עוד שאלת מהו לכתוב מזוזה בכתב הנקרא מאש"ק והוא הנקרא אלמדבד"ב.
תשובה: אין בשאלה זו טעם ולא הוצרך דבר זה לכתוב שהרי כתב מאש"ק אינו נקרא כתב כלל ומה"ט התיר הרמב"ן ז"ל לכתוב פסוקי' בלא שרטוט באגרו' בכתב מא"ש לפי שאין זה כתב ובמזוזה בעיא כתיבה תמה כדאי' בפ' הבונה (ק"ג ע"ב) ואפילו קוצו של יו"ד מעכבן ובעיא שיהא גויל מקיף לאותיו' מד' רוחו' כדאי' בפרק הקומץ רבה (כ"ט ע"א) ובמגלה (י"ט ע"א) דכתיב ככתבם וכלשונם ומה"ט שרינן גפטית לגפטית עילמית לעיל' ואפילו הכי בעיא שתהא כתיבה אשורי' וטעמא דמילתא שמפני שקרויה ספר או משום דגמרינן ג"ש דכתיב כתיבה בעינן שתהא כס"ת תפילין ומזוזו' שאין כשר בהן אלא כתב אשורי' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפרק א' מה' ס"ת שאין כותבין ס"ת תפילין ומזוזו' אלא בכתב אשורי' ובפ"ק דמגלה (ח' ע"ב) אמרי מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורי על הספר ובדיו ולא אשכחן פלוגתא בכתב אשורי אע"ג דאשכחן פלוגתא בלשון אשורי' ובלשון אשורי נמי כולי עלמא מודי במזוז':