שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/הסכמות
ספר התשב"ץ
הסכמות[1]
הסכמת רבני וגאוני ק"ק אמשטרדם יע"א, הלוא המה ב' מאורות הגדולים המשמשים בכתר אחד בק"ק ספרדים ה"י
מה נכבד היום אשר האיר אל עבר פנינו החכם המרומם כמוה"ר מאיר קרשקש נר"ו, ציר אמונים ונטע נאמן ממשפחת רם, בהמציא לנו ספר כתב יד קדמון מתשב"ץ זצוק"ל, שהוא מלא כרימון מתילי תילים של הלכות, שהיה מונח וטמון באוצר נחמד בנוה חכם, באין דורש ואין מבקש לברך עליו ברכת המוציא, ליהנות באור משפטי צדק, מנהיר עיני חכמים כאשר עיני המעיינים תחזינה מישרים, באמרותיו הטהורות מאירות ומזהירות, בחדרי הבית הגדול[2] שבנה ויסד הגאון מאור הגולה מוהריק"א[3] זצ"ל על אדני ארבעה טורים ההלכות מהרב המפורסם רבינו יעקב ז"ל.
והגם שכפי מה ששמענו מחכמים מגידי אמת שהר"ר שב"ץ ז"ל, תשובותיו הרמתה האירו פני תבל בכל משפטי הרב ב"ה, אך לפי רוב השנים נעלם מן העין וחבל על דאבדין. והאלהים אנה ליד החכם המשתדל להוציא לאור תעלומות חכמה, ספר יקר הערך הנקרא בשם החוט המשולש, שחקרו והכינו בעומק עיונם ורוחב שכלם, שאלות ותשובות השייכים לטור חושן משפט, שנשאלו כענין והשיבו כהלכה המאורות הגדולים אשר אור תורתם זורחת בעיר ואם בישראל אר"גיל יע"א, הלוא הם כמהור"ר שלמה דוראן האחרון, וכמהור"ר [שלמה] צרור, וכמהור"ר אברהם אבן טוואה זצוק"ל. אזר כגבר חלציו החכם הנ"ל להוסיף ולחבר שלטי אלה הגבורים לתשב"ץ ז"ל, לתשלום המלאכה ותפארת החכמים אשר בהם יחכמו, כי אלו ואלו דברי אלהים חיים.
ובהיות כי ראינו חיבור הנכבד הנ"ל גדול הכמות ורב האיכות, וראוי להעלות על מזבח הדפוס ולברך עליו ברכת הנהנין. והחכם המתגדר להוציא לאור משפט חמדה הגנוזה הנ"ל, יצא ממחיצתו ועזב אשתו ובניו, וכתת רגליו מעיר לעיר, הלך סובב סובב בפתחי נדיבי ישרון, ויגע כמה יגיעות וכמה הוצאות הוציא לברך על המוגמר, על כן ידינו תכון עמו לעורר לבות נדיבי עמים אלהי אברהם, יעמדו על ימינו לבא על החתום, וכל הקודם זכה, כי מלאכת שמים היא לזכות את הרבים, יקרא דחיי ושכבי, דובב שפתי ישינים.
ולהיות דלפעלא טבא אמרינן יישר, ולא יכשר שיבאו אחרים אנשי דמ"ים במרמה ויבוזו טורחו ועמלו, גזרנו אומר בחומר כל האלות שבתורה, שלא ידפיס חיבור הנ"ל שנית שום אדם במשך ט"ו שנה אחר כלות הדפוס, הן כלו הן מקצתו, בין על ידו בין על ידי אמצעי בשום אופן, בלי רשות החכם הנ"ל שזכה להיות ראשון בקדש וידו על העליונה. ולשומעים יונעם ועל ראשם יחולו כל הברכות.
כה דברי המדברים לכבוד אכסניא של תורה העומדים על התורה ועל העבודה תוך אמוני עם סגולה ק"ק ת"ת ר"י באמשטרדם יע"א, בסדר ולפרט ושמרו את משמרת אהל מועד לפ"ק[4]:
דוד ישראל עטיאש
יצחק חיים ן' דנא די בריטו
הסכמת הגאון הגדול החסיד המפורסם האב"ד ור"מ של ק"ק אשכנזים שבק"ק אמשטרדם יע"א
הדור אתם ראו דברים עתיקים, שבעתים מזוקקים, דולה מים חיים מבארות עמוקים, חריפים ומתוקים, שאלות ותשובות אשר חיבר חד מן קדמייא, הגאון המפורסם בספרי הפוסקים. ומי לנו גדול מיוסף, רבינו המשביר אשר עיני כל ישראל נשואות אליו, והביא דבריו של הרב המחבר הלזה בבית יוסף בכמה מקומות כתב הרשב"ץ בתשובה.
והחיבור הנ"ל היתה חמדה גנוזה, כמה מאותיותיה לא זכינו לאורה, ולכל יש זמן ועת לכל חפץ חפצי שמים, שהגיע השעה שיתגלה האור של החיבור הזה בעולם, וקם אחד מחכמי המקום ההוא אשר אור תורתו של המחבר היתה זורחת שם, הנקרא בשמו הטוב החכם כמוה"ר מאיר קרשקש, ונדר גדול נדר, שלא ינוח ולא ישקוט עד אם כלה הדבר להביא את החבור הנזכר לדפוס לזכות את הרבים, ומכתת רגליו ממדינה למדינה ומעיר לעיר להוציא מחשבתו לאורם.
ובא פה הנה ק"ק אמשטרדם יצ"ו, ומצא מקום מוכשר בכל מכשירי הדפוס, אך העיקר חסר מן הסיפור, שצריך סך רב, ומהיות שמדרכי תמיד למנוע אף מליתן שום הסכמה כידוע, אך לרוב הפצרת של החכם הל"ז. ומה גם שבאמת ספר זה אינו צריך לשום הסכמה, שכבר יצא מוניטין של הגאון המחבר בספרי הפוסקים הנ"ל. אך לבקש רחמים עבור החכם כמוה"ר מאיר הנ"ל, שבכל מקום אשר יבא לא ינעלו בפניו, ויסייעוהו בדבר שיש בו ממש, ולסלק היזקא ממנו, שמיום כלות הדפסת החיבור הלזה, חלילה לשום בר ישראל לגרום ח"ו שום היזק להחכם כהר"מ לדפוס מן החיבור, כולו או מקצתו, במשך חמשה עשר שנים, בכל חומר עונשים ולטותא דרבנן הנאמרים בהסכמות הגאונים אשר קדמוני. והשומע לנו יחולו כל הברכות על ראשו:
כה דברי היום יום א' לסדר ולפרט זאת חקת התורה אשר צוה לפ"ק[5]. פה ק"ק אמשטרדם יע"א:
הצעיר אליעזר מקראקא
- ^ במהדורה זו שמקורה באתר "ספריא", שהועתקה ממהדורת לבוב (לעמבערג) תרנ"א, נשמטו הסכמות רבות וכמה הקדמות. [במהדורת למברג נפלו השמטות רבות בהקדמת הרב קרשקש. על חלקן הערתי לדוגמה]. ונפרטם כאן בס"ד. כפי סדרם בדפוס ראשון.
- א. הסכמת בי"ד אמ"ד ספרדים הנדפסת. כנראה כוונתם לפ"ג ולא לפ"ק כנדפס, והיינו פרשת חקת ה' תצ"ז סמוך ונראה להסכמת המעשה רוקח. ובוודאי לא תק"ב, שהרי כבר נזכרת בהסכמת המבורג משנת תצ"ט. ב. הסכמת ר' אלעזר רוקח אב"ד אשכנזים אמ"ד הנדפסת. פרשת חקת שנת תצ"ז. ג. ר' יעקב הכהן אב"ד פרנקפורט דמיין. ו' ניסן תצ"ח. ד. ר' משה אב"ד ספרדים בהמבורג. י"א אדר א' תצ"ט. קרוב מאד לגמר ההדפסה. יצויין שמזכיר שלא ראה את התשב"ץ אלא נתבקש להסכים על ידי מכתב. ה. ר' יוסף פאלקון אב"ד בורדיאוס. ה' תצ"ז. (הגימטריא תק"ב, וכנראה הכוונה לפ"ג). ו. ר' יחזקאל קצנלבויגן אב"ד אשכנזים בהמבורג. ה' אדר א' תצ"ט (כמה ימים לפני אב"ד ספרדים דשם הנ"ל). ז. דייני אשכנזים דאמ"ד, ר' יוסף בער, ור' משה פרנקפורט, כו סיון תצ"ז (סמוך להסכמת המעשה רוקח, ומזכירים אותה). ח. בית דין ליוורנו. ר' גבריאל דילריאו. ר' יעקב לוסינה. ר' מלאכי הכהן. פרשת בא תצ"ז. ט. ר' יהודה רפאל יהושע אב"ד פירנצה. ר"ח אדר א' תצ"ז. י. ר' רפאל מילדולה אב"ד באיונה בצרפת. פרשת תזריע תצ"ז. יא. ר' משה בן המעשה רוקח. כד סיון תק"ב לפ"ק. (צ"ל לפ"ג, והיינו תצ"ז בסמוך לחתימת אביו). יב. ר' ישעיה באסאן אב"ד ריגיו חונה בוירונה. ב' שבט תצ"ז.
- ואלו סדר ההקדמות. א. הקדמת רבני תונס. א שבט. השנה לא ברורה כי לא הדגישו לאיזו מילה מתכוונים. הרב קרשקש בהקדמתו מספר שהיה בתונס עוד לפני פירנצה וצרפת וכו', א"כ ההקדמה היא מתצ"ז. ב. הקדמת המגיה ר' מנחם מן לוי. תצ"ט. ג. הקדמת המדפיס ר' נפתלי הירץ עמדין. מספר שבשנה שעברה בט"ו טבת תצ"ח נשרף הדפוס עם 30 דפי תשב"ץ שהיו מוכנים כבר. וסידר מחדש את בית הדפוס תוך כמה חדשים, וסיים כל התשב"ץ מחדש תוך שנה. משמע שחותם בשנת תצ"ט. ד. הקדמת רבני ארגיל הנדפסת כאן. יג תמוז תצ"ד (קודם ליציאתו הראשונה מארגיל של המביא לבית הדפוס). ה. הקדמת המביא לבית הדפוס ר' מאיר קרשקש הנדפסת כאן. י' אדר ב' תצ"ט.
- לסיכום. לולא השער, הכל מצביע שנשלמה ההדפסה בשנת תצ"ט. אלא שצ"ע מהשער, ואולי יש ליישב, ראה להלן.
- וסדר הדברים: בשנת תצ"ד הקדמת רבני ארגיל (הקדמה ד). בשנת תצ"ז בחורף הקדמת רבני תונס (הקדמה א), הסכמות וירונה פירנצה באיונה בורדיאוס וליוורנו (יב. ט. י. ה. ח.), ובקיץ הסכמות אמ"ד (א. ב. ז. יא.). בשנת תצ"ח. פרנקפורט (בניסן לאחר השריפה) (ג.). בשנת תצ"ט. המבורג (לאחר השריפה עם תום ההדפסה מחדש) (ו. ד.). הקדמת המגיה והמדפיס, והמביא לבית הדפוס (י' אד"ב) (ב. ג. ה.). הסדר הזה תואם במדוייק את המסלול עליו מספר הרב קרשקש בהקדמתו הארוכה.
- לכל חלק מחלקי חוט המשולש יש שער נפרד ובכולם נדפס תצ"ח בבירור. ובסוף הספר יש חתימה של ר' מאיר קרשקש, ובו הוא כותב מפורשות שהעבודה החלה בסיון תצ"ח, ונשלמה באייר תצ"ט. זה מכריח שמשום מה בשער הראשי שבו סימן שנת ההדפסה "אשר", נפלה איזו טעות. (יתכן שהכוונה היתה להדגיש כך" וזאת התורה אשר שם משה לבני ישראל. ודוק, שאז עולה תצ"ט). ואם כן למרות שבספר אוצר הספרים לבן יעקב רושם שנת הדפסה תצ"ח, זה על פי השערים הנ"ל, וזו שנת תחילת ההדפסה, אבל בידוע לנו שנסתיימה בתצ"ט.
- ^ הכוונה ל"בית יוסף" המביא את דברי התשב"ץ וכמו שמזכיר להלן גם המסכים האשכנזי.
- ^ מורינו הרב רבי יוסף קארו
- ^ נראה דצ"ל לפ"ג, והיינו תצ"ז, בסמוך להסכמת המעשה רוקח.
- ^ כלומר א' חקת תצ"ז.