שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רטו
ענין רטו:
עוד לו. אמר שמואל (ר"ה כ' ע"ב) יכילנא לתקוני לכולה גולה. אמר ליה אבא אבוה דרבי שמלאי לשמואל מי ידע מר הא מלתא דתני בסוד העבור נולד קודם חצות או לאחר חצות. פי' ברייתא היא שנויה ברמזים ונולד קודם חצות ולאחר חצות הם רמזים לומר שיש חלוק בין אם מולד הלבנה קודם חצות או אחר חצות. א"ל לא. א"ל מדהא לא ידע מר איכא מילי אחרניתא דלא ידע מר. כי סליק רבי זירא שלח להו צריך שיהי' לילה ויום מן החדש וזו שאמר אבא אבוה דר' שמלאי לפני רבי' שמואל מחשבין את תולדתו. נולד קודם חצות בידוע שנרא' סמוך לשקיעת החמה. נולד לאחר חצות בידוע שלא נרא' סמוך לשקיעת החמה. למאי נפקא מניה. אמר רב אשי לאכחושי סהדי. פי' רש"י ז"ל צריך שיהי' לילה ויום מן החדש שצריך שיהי' היום הולך אחר הליל' שיהי' היום מן החדש בליל שלפניו. ולמדנו שאם נראית הלבנ' הישנה משחשיכה יום כ"ט שהוא ליל' אין מקדשין אותה ביום. וא"ת פשיטא דאין מקדשין שהרי לא תרא' הלבנה החדש' ביום. דקי"ל כ"ד שעי מיכסי סיהרא. איצטריך למ"ד מאיימין על העדים על החדש שלא נרא' בזמנו לקדשו. ואשמעי' שאם נראית הישנה בליל' אין מאיימין שהרי הכל ראו שהליל' מן החדש שעבר. וזו שאמר אבא אבוה דר' שמלאי לפני רבי' שמואל ולא ידע לפתור מה חלוק בין נולד קודם חצות לנולד אחר חצות. אני מפרשה לכם מחשיבין מולד הלבנ'. נולד קודם חצות היום בידוע שנרא' היום קודם שתשקע החמה שאין הלבנ' מתכסה מבני ארץ ישראל שהם במערב אלא ששה שעות לאחר חדושה. ומתוך קטנה של לבנה שהלבנ' לעולם בששה שעות לאחר חדושה בקרן מערבית דרומית ואם לא נולד קודם חצות בידוע שלא יראה היום שהיא נעלמת כל שש שעות מתוך קטנה למאי נפקא מניה לחשב הרי על פי הראי' אנו מקדשין לאכחושי סהדי. אם נולד אחר חצות ואמרו ראינו החדשה לפני שקיעת החמה כדי לקדשו היום עדי שקר הם עכ"ל פי' רש"י ז"ל. וזה הפי' דחוק הוא כי השאל' הית' מהו נולד קודם חצות ומהו נולד לאחר חצות:
ומה ענין לפרש זה. צריך שהי' לילה ויום מן החדשה. ועוד שאם המולד הוא קודם חצות איפשר שירא' החדש בשקיעת החמה דאותו יום לבני א"י כמו שיתבאר אחר זה. והרמב"ם ז"ל פי' צריך שיהי' לילה ויום מן החדש לומר שאין קובעין ר"ח ביום המולד אלא א"כ יש לילה ויום אחר המולד כגון שאם הי' המולד בשעה ראשונ' מליל שבת הוא שקובעין ר"ח בשבת. אבל אם הי' המולד בשעה שנייה מליל שבת ואילך אין קובעין ר"ח בשבת אלא באחד בשבת. ואתמי' וזה שאמר אבא אבוה דר' שמלאי לפני רבינו שמואל מחשבין את תולדתו. נולד קודם חצות בידוע שהוא נרא' סמוך לשקיעת החמה. לא נולד קודם חצות בידוע שאינו נרא' סמוך לשקיעת החמה. למאי נפקא מינה כלומר מאחר שאמרת בכל מולד שיהי' ביום דחוי הוא עד שיהי' בתחלת הליל' מאי אתא אבוה דרבי שמלאי לאשמועינן בחצות וקודם חצות והוא דחוי אצלך כל מולד שיהי' ביו' בין קודם חצות בין אחר חצות ופסק רב אשי לאכחושי סהדי שאם חשבנו וידענו כי אחר חצות נולד ביום כ"ט ובאו עדים ואמרו ראינוהו ליל שלשים בידוע לאכחושי דאי איפשר שיראה כדאמר אבא אבוה דר' שמלאי עכ"ל. והנה הוא משיב דברי רבי זירא שהם על השאל' לפרש מה שלא ידע רבינו שמואל והוא מסכים עם רש"י ז"ל בפי' לאכחושי סהדי שאם נולד אחר חצות ואמרו ראינוהו ליל שלשים שהם מכחישים. אבל איך תתישב תמיהתנו על מה שאמר צריך לילה ויום מן החדש עם דברי אבא אבוה דר' שמלאי נולד קודם חצות בידוע שנרא' סמוך לשקיעת החמה. והלא אמרנו צריך לילה ויום. ואין תשובת לאכחושי סהדי מסלקת תמיהא זו. וגם הרב ז"ל הקשה בה הרב' וזה לשונו וקשיא לן האי מימרא טובא דהא אמר ר' זירא אם הי' המולד בשעה ראשונ' אומ' ר"ח היום ודבר זה לא נתברר לנו כלל דהא קיימא לן כזה ראה וקדש והחשבון והראי' כהדדי נינהו וכדאמרי' לאכחושי סהדי. ואם הי' המולד בליל יום שני בתחל' הליל' היאך עושין ר"ח יום שני אפשר שנרא' בליל יום שני בשעת המולד הא קיימא לן דאחר המולד בשש שעות נרא' כדאמרי' נולד קודם חצות בידוע שנרא' סמוך לשקיעת החמה. ועוד האריך בתמיהותו. וסוף דבריו כתב וכללו של דבר קשיא לן האי מימרא טובא עכ"ל. ועתה אפרש מימרא זו ע"ד האמת והדקדוק ואקדי' בזה הקדמ' ואומר. כי המולדו' הוקבעו על סוף המזרח וכשאנו אומרים מולד תשרי הוא ביום א' בתחל' שעה ראשונ' מהליל' אין זו על ארץ ישראל אלא מסוף המזרח. וכבר זכר הגאון רבינו סעדיה ז"ל שהוא ראה לקות שמשי בחשבון שעה שיהי' המולד יותר על אותה שעה ח' שעות ובלא ספק שהלקות אינו אלא בשעת המולד וסיבת מרחק הלקות מעת המולד במקומו של רבינו סעדיא הוא מרחק מקומו ממקום המולד כי הוא הי' בבגדאד והוא רחוק מקצה המזרח ה' מעלות. וכשעברו מקצה המזרח בעת הלקות עשר שעות עם התחלפו' ההבט'. עדיין לא עברו בבגדאד אלא שתי שעות. וזהו סבת ההתחלפו' שראה הגאון ז"ל והוא מגלה לנו כי מקום המולד הוא בסוף המזרח. ונתבארה הקדמ' זו. עוד הקדמ' אחרת דע כי הלבנ' היא נסתרת ממנו כשהיא קרובה אל השמש י"ב מעלות ואינה נראית אלא כשמתרחקת מן השמש יותר מי"ב מעלות והלבנ' פעמי' מאחרת במהלכה וזה כשהירח הולך ממערב למזרח וגלגל היקף ממזרח למערב שהוא מחזירה לאחור. ופעמים ממהרת במהלכה וזה כששני המהלכים הם לצד אחד ממערב למזרח ויש מהלך אמצעי בין המהירו' והאיחור ושהיא במהלכ' המאוחר הנה היא הולכת אלו הי"ב מעלות בכ"ד שעו' משעה שהתחיל' להסתתר עד שעת המולד שהיא תחת השמש בכיון יש כ"ד שעו' כמהלכ' המתוני ולא תצא להראו'. אותה עד כ"ד שעו' אחרו' שתתרחק מהשמש לצד מזרח י"ב מעלו'. ואז היא הראי' וזה הוא כ"ד שעי מכסי סיהרא. כי אלו השעות הם כפולות כמו שנזכר בפ' ר' אליעזר שאינו מונה אל היום ואל הליל' אלא י"ב שעות. וזהו שאמרו צריך הליל' ויום מן החדש. כי אחר המולד צריך שתתרחק מהשמש י"ב מעלות שהי' מהלכת אותם בכ"ד שעות במהלכ' המתוני וכן כתב הרמב"ם ז"ל שהלבנ' היא נסתרת מ"ח שעות. כ"ד קוד' המולד. וכ"ד אחר המולד כתב זה בהלכו' קדוש החדש. ודע כי גוף השמש הוא שתי מעלו'. ועם כ"ד מעלות הם כ"ו מעלות והלבנ' הולכת בכ"ג שעות י"ג מעלות בקירוב. אם כן מתחלת הסתר' עד הראות' שהם כ"ו מעלות צריכ' שני ימים. וידוע הוא כי יש מקצה מזרח עד קצה המערב מהלך י"ב שעות וכשהיא בקצה המזרח חצי היום הוא בקצ' המערב חצי הליל' וכשהמולד הוא קודם חצות בקצה המזרח ואותה שעה היא חציה ליל' בקצה המערב א"כ כשתתרחק הלבנה מהחמה י"ח שעות יהי' סוף היום בסוף המערב ואפשר שתראה הלבנה באותה שעה בקצה המערב. אבל כבר אמרנו שא"א לראות אלא אחר י"ב שעות במהלכ' המהיר'. אבל יש איים בתוך הים בסוף המערב שהם רחוקים מסוף המערב מהלך שתי שעות. ובאותן איים אפשר שתרא' הלבנ' בסוף היום. וכיון שאפשר שתרא' הלבנ' באיזה מקום מהיישוב. באותו יום אנו קובעין אותו היום. וזהו שאמר נולד קודם חצות בידוע שנרא' לא אמר שראינוהו. אלא שנרא' באיזה מקום מהיישוב ומה שהקשו בגמרא על זה מאי נפקא מינה ואמר רב אשי לאכחושי סהדי הוא לומר שמאחר שלמדנו מזה שא"א ללבנה להראות בקצה המערבי אם נולד אחר חצות. נלמוד מזה שאם באו עדים ואמרו שראו שהלבנ' היא בירושלים כשהי' המולד קרוב לשקיעת החמה פחות מעשרים שעות לפי חשבון קצת המזרח. ודע דודאי שהם עדי שקר ותכחישם. ולפי פי' זה הנה הזכירו בגמרא שני גבולים לראיית הלבנ'. האחד כ"ד שעות אחר המולד והוא מה שאמרו צריך שיהי' לילה ויום מן החדש וא"א שיתרחק יותר. והשני עשרי' שעות לאיים הרחוקים וזהו נולד קודם חצות שא"א להתקרב יותר ומה שאמרו (ר"ה שם) אמר מר צריך שיהי' לילה ויום מן החדש מנא לן אמר ר' יוחנן מערב עד ערב תשבתו שבתכם. ור"ש בן לקיש אמר עד יום האחד ועשרים בערב. ואמרינן מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו רבא אמר חצות לילה איכא בינייהו לפי' הרמב"ם ז"ל אינו מתישב כלל. ולפי' רש"י ז"ל הוא כפשוטו שמכאן למדנו שהיום הולך אחר הליל'. ור' יוחנן למד מיום הכפורים כניסה ויציאה וריש לקיש למד מפסח שהיציא' אינה אלא מבערב ולאביי ליכא בינייהו אלא משמעות דורשין. מר יליף מהכא ומר יליף מהכא ולרבא איכא בינייהו חצות ליל' שהיום הולך אחר חצי הליל'. כמו שמצינו בפסח שלא התחלנו לאכול מצה רשות אלא בחצי הליל' כי עד חצות היא חובה ונפקא מינה לעניין איום העדים על פי דרך רבינו ז"ל שכתבתי למעל'. וזה הזקיקו לרבינו ז"ל לפרש כך. אבל לא יבטל זה מה שפרשתי בענין נולד קודם חצות ונלמוד לילה ויום מן החדש ממה שאמרו כ"ד שעי מכסי סיהרא שהם שעות כפולו' כמו שנזכר בפ' ר' אליעזר וכמו שכתבתי למעל'. אבל לישב דברי ר' זירא שיהי' צריך לילה ויום מן החדש נקשר עם נולד קודם חצות נוכל לישב זה גם כן ולומר איזה רמז יש לה בכתוב לעשרים וארבע שעות מן החדש שיהיו מתחלת הליל' עד סוף היום שהם כ"ד שעות שעת ראיית הירח והביאו סמך מערב עד ערב תשבתו שבתכם. כמו שהשבית' היא מתחילת הליל' עד סוף היום שהם כ"ד שעות. כן יהי' מתחלת המולד עד הראי'. ודברי ר"ל לדברי אביי הם כדברי ר' יוחנן. ולדברי רבא צריך עוד שש שעות שהיא מתחיל למנות משעת עשיית הפסח שהוא בחצי היום. ואין החג יוצא אלא בערב. ולפי' זה צריך שלשים שעות מעת המולד עד הראי' ואם כן אין דבריו על הדקדוק האמתי: