שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רטז
ענין רטז:
עוד לו. אמר רבי זירא אמר רב נחמן (ר"ה כ' ע"ב) כ"ד שעי מכסי סיהרא לדידן שית מעתיקא. ותמני סרי מחדתא לדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא. למאי נפקא מינה. אמר רב אשי לאכחושי סהדי. דרך רש"י ז"ל בפירושו שעשרי' וארבע שעות מתכסה הירח מפני שהוא קרוב אל השמש והוא קטון הרב'. ומפני קטנו אינו נרא'. ואלו כ"ד שעות אינן שוות קודם המולד ולאחר המולד שיהי' י"ב שעות מהישנ' שהוא קודם המולד. וי"ב שעות מהחדש' לאחר המולד. ואמר ר' זירא משמיה דרב נחמן דלדידן הם אנשי בבל שהם במזרח אינה מתכסה אלא שש שעות קודם המולד לפי שהם במזרח והלבנ' נרא' במזרח בסוף החודש ולפי שבני בבל הם במזרח הם רואים אותה עד שש שעות קודם המולד. אבל בני ארץ ישראל שהם רחוקים מהמזרח שהם במערב היא מתכסית מהם י"ח שעות. ולאחר המולד היא נראית במערב. ובני ארץ ישראל שהם קרובים למערב אינה מתכסית מהם אלא שש שעות. ובני בבל שהם במזרח ורחוקים מהמערב היא נכסית י"ח שעות זהו תורף פירושו. וכן פי' הרמב"ם ז"ל. והוא תימ'. וידוע שהלבנ' מתכסה מ"ח שעות כי י"ב מעלו' רחוק' מהשמש קודם המולד בסוף החדש היא מתכסית. וי"ב מעלות לאחר המולד בתחלת החדש היא מתכסית והשמש הוא שתי מעלות הם בין כולם כ"ו מעלות והלבנ' הולכת י"ג מעלות בכ"ד שעות. א"כ אלו הכ"ו מעלות שהיא נסתרת מהלכת אותם במ"ח שעות. ומה שאמרו בכאן כ"ד שעות מכסי סיהרא אלו השעות כל אחת מהם שתי שעות כי כן בפרקי ר' אליעזר היום אינו אלא י"ב שעות והם שעות כפולות. ומעתה מה לי לבני מזרח מה לי לבני מערב הכל הוא שוה כי אי אפשר שירא' בשום מקום הירח בתוך כ"ד שעות לפני המולד ותוך כ"ד שעות לאחר המולד. ודבר זה מבואר הוא ועוד היאך אפשר שבין בבל לארץ ישראל שיהי' ההבדל הגדול הזה ושעת המולד היא שוה בכל העולם ואין ההבדל ביניהם אלא באיזו שעה מהיום. לפי שהתחלת הזריח' אינ' שוה בכל העולם ויש בין סוף המערב לתחלת המזרח י"ב שעות. ומה שיש לומר בזה הוא שהחכמים היו מדברים בזה דרך רמז שזה הוא סוד העבור וכמו שפירש רש"י ז"ל בענין נולד קודם חצות. וכן רב נחמן דבר בזה דרך רמז וענין שית מחדתא ותמני סרי מעתיקתא זה המנין יצא ממה שהו' ידוע כי אמצע הישוב הוא רחוק מתחלת המזרח מהלך שש שעות וכשהוא תחלת הליל' בתחלת המזרח הוא עדיין חצי היום באמצע הישוב זאת הקדמ' אחת. וארץ ישראל היא באמצע הישוב או קרוב לו. זאת הקדמ' אחרת. וקדוש החדש לא הי' אלא בא"י ומשם היו שולחים שלוחי' לבבל או משיאין משואות. וזאת הקדמ' אחרת. ואחר שלש הקדמות אלו יתפרש סוד העבור הזה ברמז. וזה פירוש ההלכ' כ"ד שעי מכסי סיהרא. שאם לא נראית הלבנ' ליל שבת מפני קטנה לא תרא' עד מוצאי שבת ותתכס' כ"ד שעות לדידהו שית מחדתא. אם תרא' ליל מוצאי שבת כבר הית' יכול' להראות בקצ' המזרח בתחלת הליל' שהי' שש שעות קודם שקיע' בארץ ישראל. א"כ לדידהו מכסי שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא מתחלת ליל שבת. עד חצי יום השבת שהוא תחלת הליל' בקצה המזרח. לדידן י"ח מחדתא שמשע' שקדשו את החדש בארץ ישראל שהוא תחלת ליל מוצאי שבת עד שיקבלו סוף המזרח תחלת החדש שלא יקבלוהו אלא אחר סוף י"ח שעות משעה שקבלוהו בני ארץ ישראל אותם י"ח שעות היא מתכס' להם מחדתא ושית מעתיקא הם אותם שש שעות שיש מחצי יום השבת עד ליל מוצאי שבת שקדשוהו בני ארץ ישראל. וכיון שלא נתקדש בארץ ישראל הוא עתיקא. ודבר זה אמת הוא והלשון הוא סתו' כי הוא דרך רמז וסוד ועל כן קראוהו סוד העבור. כך נ"ל בזה. וכבר ראינו לקות החמ' שהוא עת המולד ערב שבת קרוב לשקיעת החמ' ונראית הלבנ' במוצאי שבת. ופי' לאכחושי סהדי הוא שאם לפי החשבון ידענו שלא תרא' בתחלת הליל' ובאו עדים שראוה בתחלת הליל' בא"י נכחיש אותם כי עדי שקר הם על פי מה שכתבתי. כי תחלת הליל' בתחלת המזרח קודם לתחלת הליל' בארץ ישראל. ואם בתחלת המזרח יצא לנו בחשבון שלא תרא' שם והם העידו שראו בארץ ישראל דע באמת כי מוכחשים הם. ומה שנרא' לי כתבתי וכתב שמעון בה"ר צמח ז"ל: