שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רנח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה רנח: עוד שאלת בספר משפטים בפ"ז מהלכות שכירו' המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה השנה נתעברה לשוכר ונרא' ששכרה בתשרי דוקא. אבל אם שכרה בחדש אחר אין לו אלא שנים עשר חדשים. ויש מפלפל כי אע"פ ששכרה קודם תשרי ונתעברה לשוכר כיון שחדש העבור הוא תוך שנתו תבאר לי האמת עם מי:

תשובה: לא נעלם מכם שאם שכר בדינר לחדש שאין לו חדש העבור. וכן אם שכר בשנים עשר דינרים לשנה דינר לחדש שיד בעל הקרקע על העליונה דקרקע בחזקת בעליה עומדת. וכדאי' בפ' השואל (ק"ב ע"ב) ובפ' בית כור (ק"ה ע"א) והשאלה אינה אלא כשאמר לו הריני שוכר לך לשנה בכך וכך אם חדש העבור לשוכר או למשכיר. ובגמרא (ב"מ שם ע"א) אמרי' דנתעברה לשוכר והרשב"א ז"ל כתב בתשובת שאלה דלא אמרו אם נתעברה השנה נתעברה לשוכר אלא דוקא כשאמר לו אני משכיר לך בית זה שנה זו וכגון שעומד בתשרי. אבל אם עומד בניסן לא אמרי' שנתעבר' לשוכר ואפי' אמר לו לשנה אני משכיר לך משום דסתם שנה אינה אלא י"ב חדש ובבית בבתי ערי חומה (ערכין ל"א ע"א) לא נתרבה חדש העבור אלא מיתורא דקרא עד מלאת לו שנה תמימה לרבות חדש העבור. והכי מוכח בפ' קונם יין (ס"ג ע"א) ובעל הטורים ז"ל (חו"מ סי' שי"ב) הוסיף משמו שאפי' עומד בראש השנה לא אמרינן נתעברה לשוכר אלא כשאמר לו שנה זו אבל אם אמר לו לשנה סתם אינה אלא שנים עשר חדשים ונתעברה למשכיר וכן נר' בפ' ראשון מראש השנה. וכן אני עושה מעשה לעצמי בפרס הקהל: