שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קצא
ענין קצא:
אם כן יש לאלמנה זו כח אפטרופוס מכח מינוי השופט כדין אפוטרופוס שמינוהו ב"ד וכח אפטרופוס שמינהו אבי יתומים מכח ההרשאה ומפני שאני קרוב הושבתי עמי מוקדמי הקהל וצרפתי עמהם שלישי כדי שיהא נגמר הדין בשלשה ונתמנית אחותי אפטרופא על ידי ועל ידיהן אע"פ שמן הדין אין צורך למוקדמים בזה כיון שאני ממונה דיין בהסכמת הקהל וכן השיב הרשב"א ז"ל בתשובה זה לשונו.
כל מה שהסכימו הצבור בעניני ממון רשאין הן והרי הוא מוסכם ומקובל בדין גמור שהסכמתם בזה חזרה דין ובלבד שיעש' מרצון הצבור.
ואם יש תלמיד חכם בעיר ממונה על הצבור שיהא הוא מסכים עמהם ועושין מדעתו וברשותו כדאמר בפ' השותפין (ט' ע"א) הנהו טבחי' דאתנו וכו' ועוד שהרי שנינו (סנהדרין כ"ד ע"א) נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך חכמים אומרים אינו יכול לחזור בו.
ואע"ג דהתם קודם גמר דין יכול לחזור בו.
הסכמת הרבים יפה שאין היחיד יכול לחזור בו לבטלה שאפילו לכתחלה הרוב כופין את המועט עכ"ל.
וכן הרא"ש ז"ל כת' בתשוב' שאם הקהל מנו עדים ופסלו שאר הקהל בעדותן יכולין להעיד אף לקרוביהן כיון שקבלום עליהם עכ"ל.
וכן כת' בתשובה הר"מ מרוטנבורק ז"ל כי הצבור רשאין להכשיר עדים קרובים ומכאן אתה דן לדיין שקבלוהו הצבור עליהן שיכול לדון לקרוביו ורבי יוחנן הי' דן קרוביו כדאיתא סוף פרק נערה (נ"ב ע"ב) וריש פרק הכותב (פ"ד ע"ב) אלמלא שריש לקיש היה חולק עליו ואמר מה אעשה שכנגדי חלוק עלי כשאומר אדם גדול כמותי הוא.
אלמלא כן היה רשאי לדון להם ודינו דין כיון שקבלוהו עליהם ולולא זה לא היה רשאי לדון.
מר עוקבא היה פסול לדון לבניה חמוה לולי שהיה קרוב ונתרחק כדאי' התם בפ' (דיני ממונות בתרא) [זה בורר] (כ"ט ע"א) ואע"פ שזה דין יתומים הוא ואין תקנת הצבור תקנה לחובתן כיון שאביהם קבלה עליו כשאר הצבור הרי הוא כאלו צוה בשעת מיתתו שאם יורשיו צריכי' אפטרופוס במנוי ב"ד שיתמנה כפי מה שנתחייב תקנת הקהל זהו הדין ולרוחא דמילתא צרפתי עמי מוקדמי הקהל והרי זו היא כמו אפטרופוס שנתמנה על פי ב"ד ואפטרופוס שמינהו אבי יתומים מפני שמינהו אביהם בחייו ומפני שסמכו היתומים אצלה יש בזה סברות אם היא כאפטרופו' שמנוהו ב"ד או שמינהו אבי יתומים וכמו שכתבתי למעל'.
א"כ זאת יש לה כח וזכות שלשה מינויין.
אחד מינוי ב"ד.
ואחד מינוי אבי יתומים.
ואחד שהוא במחלוקת אם כמנוי ב"ד אם כמינוי אבי יתומים ונראין דברי האומרי' שדינו כדין אפטרופוס שמינהו ב"ד וכן ראוי להורות: