שו"ת רדב"ז/תתקמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ראובן גזל או הזיק את ממונו של שמעון ומת והניח מטלטלין ולא הניח קרקעות אם נשתעבדו מטלטלי דיתמי לפרוע גזל אביהם או מה שהזיק מתקנת הגאונים ז"ל או לא:

תשובה לא תקנו הגאונים ז"ל אלא שלא תנעול דלת בפני לווין או כתובת אשה משום חינא אבל בשאר דברים לא תקנו וחזר הדין לדין התלמוד דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לשום דבר. וגדולה מזו כתב הריטב"א ז"ל בפרק אלו נערות גבי הניח להם אביהם פרה ואם הניח להם אחריות נכסים חייבין לשלם פי' רש"י ז"ל שהניח להם קרקעות שיש להם אחריות כלומר דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח ונראין הדברים שלא תקנו הגאונים ז"ל בזמן הזה שיהיו המטלטלין של היתומים משועבדים אלא למדות שלא תנעול דלת בפני לוון. אבל לא לשאר הדברים כיוצא בזה וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל ע"כ. וק"ו הדברים השתא ומה אם בשאלה דאיכא למימר שלא תנעול דלת בפני משאילין אמרינן דלא תקנו הגאונים ז"ל כ"ש בגזל או היזק דלא אמרינן הכי ושבקינן לה אדינא דתלמודא אבל אם עמד בדין וזקפן עליו במלוה הרי הוא כשאר מלוה ובכלל התקנות של הגאונים ז"ל דלשתעבדו מטלטלי דיתמי אף על גב דעיקר המלוה גזל כדי שלא תחלוק בכל מיני מלוה. והנלע"ד כתבתי: