שו"ת רדב"ז/תתקכו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת אם מותר לצאת בקובהאת לר"ה והם הנקראים סואיקו"ם בלשון לעז אי הוי משוי ואסור או דילמא מנעל הוא ומותר לצאת ולדילמא שליף ואתי לאתויי ארבע אמות בר"ה לא חיישינן דאי משליף נמצא הולך יחף ומדמרגיש נזכר וחוזר ומניחו ברגנו:

תשובה הריטב"א בשם רבו הרא"ה ז"ל אסר ואפילו במבוי שאינה מעורבת וז"ל בפ' מצות חליצה וכן אומר מורי הרב ז"ל בשם רבותיו כי אותם סואיק"וס של עץ שעושין בקשטיליא אסור לצאת בהם למבוי. שאינו מעורב כיון שאינם מחופה עור כי העור ההוא שנותנים בראשם שנכנס בו הרגל אינו חפוי עכ"ל. ועוד יש לחוש דילמא אתי לאתויי בידו שכמה פעמים נשמטת אותה הרצועה של עור ושוב אין יכול לנועלו ויביאנו בידו וחששא קרובה היא מאוד ויש לחוש לה. והנראה לע"ד כתבתי: