שו"ת רדב"ז/תתקטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אפרש לך מצות בל תוסיף במה שייך ובמה לא שייך:

תשובה דע שכל מצוה שעשה אותה וכופלה אין בה משום בל תוסיף כיון נטילת לולב נוטל כמה פעמים שירצה וכן תקיעת שופר וחוזר ותוקע וכן ברכת כהנים מברך וחוזר ומברך או כגון קורא את המגלה וחוזר וקורא אבל המוסיף מגוף המצוה כגון חמש ציצית חמשה פרשיות בתפילין ארבעה ברכות בברכת כהנים חמשה מינין בלולב וכיוצא באלו כיון שהוא מוסיף דבר חדש במצוה הר"ז בבל תוסיף. והטעם מבואר כי כל המצות יש להם ולמספרם סוד נעלם והמוסיף או הגורע בהם מבטל ומבלבל הכוונה האלהית. אבל אם כופל המצוה כיון שהבורר עומד במקומו אין לחוש.ומכאן תבין כי כל מצוה שאין מניינה מפורש בתורה אין עובר משום בל תוסיף כגון ערבה והדס ואפי' לולב נמי יש לומר דכפת כתיב חסר וא"ו ואין כאן אלא אחד ואע"ג דדרשינן וענף עץ עבות לשלשה הדסים אין מנין זה מבואר ממש. ושמור זה הכלל שאם מוסיף במצוה עצמה ממה שכתוב בתורה בהדיא הר"ז בבל תוסיף. ולדעת הרמב"ם ז"ל המורה דבשר עוף בחלב אסור מן התורה עובר בבל תוסיף שזה מוסיף על הקבלה ואם הורה שבשר חיה בחלב מותר מהתורה עובר משום לא תגרע לפי שזה גורע הוא שכך קבלנו שבשר בהמה וחיה בכלל האיסור ורוב המפרשים הסכימו דלא שייך בל תוסיף אלא במצות עשה כנון שמניח שני תפילין כשרים בראשו. ואותם אשר נהגו להניח שני תפילין לצאת ידי המחלוקת היינו משום דאליבא דר"ת הויות להדדי אם לא עשה כן הם פסולים מן התורה דלאידך סברא אם עשה הויות להדדי ג"כ הם פסולים מן התורה וליכא משום בל תוסיף כיון שאין שניהם כשרים וצריך להניחם זה למעלה מזה דמקום יש בראש להנחת שני תפילין ולא זה אצל זה לפי שאין אחד מהם בין העינים ומניחם ביחד ומברך ולא זה אחר זה דדילמא אותם שמניח באחרונה הם הכשרים ויש הפסקה בין ברכה להנחה וכן הנוטל שני לולבים הכשרים בידו עובר משום בל תוסיף. וכתב הר"ן ז"ל דה' מינין בלולב אינו עובר בבל תוסיף אלא מדרבנן כיון דקייל"ן לולב א"צ אגד הילכך כל לנאותו לא אסרו רבנן. ולפיכך הדס וערבה דאיכא נוי מצוה מותר לולב ואתרוג דליכא נוי עובר בבל תוסיף דרבנן. והנכון אצלי מה שכתבתי למעלה דכל ענין שהוא מפורש בתורה עובר משום בל תוסיף כגון כפת תמרים פרי עץ הדר וכן נראה מדברי התוספת בפ' הדר. ויש בכלל לאו זה שלא ישב בסוכה אחר החג בכוונה לעשות המצוה והוא יודע שכבר עברו ימי החג וכן לא יטול לולב אחר החג ומכוין לעשות בו מצוה והכי איתא בר"ה פ' ראוהו ב"ד. כללא דמלתא כל מצוה שמוסיף על מספרה או מספר ימיה הוי בבל תוסיף לכ"ע וכן כל מי שמורה להוסיף על איסורי תורה לומר שהם מן התורה לדעת הרמב"ם ז"ל וכן כל מי שמוסיף על עצמו מצוה שאינה כתובה בתורה שלא בדרך נדר או סייג אלא באומרו שמצוה זו מן התורה וזה ג"כ בכלל בל תוסיף שהרי תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני. והנראה לע"ד כתבתי: