שו"ת רדב"ז/תתצט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי השוכר בית מחבירו או כלי אם יכול ליתן לו שוה כסף אם אין לו כסף דלא עדיף ממלוה שהוציא מעות ואין לו מעות אין כופין אותו למכור ולהביא מעות ושוכר נמי ל"ש. או דילמא כיון דשוכר את הפועל צריך ליתן לו מעות ואם אין לו מוכר ומביא לו כסף בית נמי לא שנא דשם שכירות חדא היא:

תשובה ראיתי בספר התשב"ץ דיכול ליתן שוה כסף אבל הריא"ף ז"ל חלק עליו ואמר אם אין מעות לשוכר לא יפטר בנתינת שוה כסף דלא אמרינן בשכירות שוה כסף ככסף אלא ימכור ויפרע ע"כ. ואע"פ שאיני כדאי להכריע דעתי נוטה לדעת התשב"ץ לפי שכתב ר"ת דטעמא של פועל משום דאליו הוא נושא את נפשו ואם יתן לו שוה כסף ימות ברעב אבל במשכיר בית לחבירו או כלי לא שייך האי טעמא כולי האי כיון שיש לו בית או כלים להשכיר לא ימות ברעב ואינו נושא את נפשו אל שכירת ביתו כמו לשכר פעולתו ואדרבה אימא אם שוכר הבית הוא עני ואם אתה מטריחו למכור ולהביא מעות שלא כדינו נמצא אתה מקלקלו מפני תקנת בעל הבית הפך תקנת הפועל וכ"ש ממלוה כאשר בא בשאלה. ומ"ש הריא"ף ז"ל דלא אמרינן בשכירות שוה כסף ככסף לא ידעתי מנ"ל דהא נפקא לן מדכתיב כסף ישיב לבעליו לרבות שוה כסף ככסף והתם בניזקין כתיב וה"ה בכתובת אשה מטעמא דלא הוציאה כלום ולפיכך אפילו יש לו מעות נותן שוה כסף אבל מלוה שהוציא מעות אם יש לו כסף נותן לו כסף ואם אין לו כסף נותן לו שוה כסף. והשתא נחזי שכירות בית למאן דמיא ודאי טפי דמי לכתובת אשה שלא הוציאה כלום אף הכא נמי משכיר לא הוציא כלום ולא דמי כולי האי למלוה שהוציא מעות ואתה בא להוסיף עליה ולדמותה לפועל הא ודאי לא דמיא הילכך נ"ל דנכון דינו כמלוה שאם אין לו כסף נותן שוה כסף. נמצאו ג' חלוקים נזקים וכתובת אשה דין אחד. מלוה ושכירות דין שני. פועל דין שלישי. נזקין וכתובת אשה כל מילי מיטב הוא ואפילו שיש לו כסף אם רצה נותן להם שוה כסף ואפילו סובין. מלוה ושכירות אם יש לו כסף נותן ואם אין לו כסף נותן להם שוה כסף. פועל אם אין לו כסף מוכר מטלטלין ונותן לו כסף כי אליו הוא נושא את נפשו ואדאזיל ומוכר מה שנותן לו בעל הבית ימות הוא ובניו ברעב. ותו כיון דמכר נפשו בפעולתו שעלה באילן או בנדבך ראוי שיתנו לו כסף ולא שוה כסף ולא חלקו חכמים בכל פועל ונ"ל דה"ה שכירות בהמה דכיון שהוא צריך לקנות לה מאכל בעוד שילך למכור מה שנותן לו ולקנות מאכל בהמתו איכא צער בעלי חיים וכתיב ורחמיו על כל מעשיו. הילכך נותן לו כסף ולא שוה כסף ואין לחלק בין אם בעל הבהמה הוא עשיר או עני כי היכי דלא מפלגינין בין פועל לפועל. והנלע"ד כתבתי: