שו"ת רדב"ז/תתצז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת מי שמת והניח בן אחד ושתי בנות והניח קרקע ומטלטלין וגבתה האשה כתובתה מן הקרקע וכתבה אותו בחייה לשתי בנותיה ומתה ועתה בא הבן ליטול ירושת אביו ואמו יורני המורה מה יגיע לבן ומה יגיע לבנות לצורך פרנסתן וכיצד יחלוקו:

תשובה הקרקע שגבתה להן אמן בחייה אין לבן זכות בהן ואם הניח האב קרקע זולת הקרקע שגבתה האלמנה בת הראשונה שתבוא להנשא נוטלת עישור בקרקע או במעות כפי מה שירצה הבן והשנייה נוטלת עישור מה ששיירה הראשונה. ואם באות להנשא כאחת חוזרות וחולקות שני העישורים בשוה. ואם אין שם קרקע אין להם כלום במטלטלין שאין זה מתנאי כתובה אלא תקנת חכמים ולא תקנו אותה אלא ממקרקעי אע"פ שיש מן האחרונים שכתבו דהאידנא גובין פרנסתה אפילו ממטלטלין אנו אין לנו אלא דברי הריא"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל דאתריה דמר הוא. ומנכסי האם אין להם בו כלום חוץ מאותה קרקע שכתבה להם בחייה אפילו הניחה קרקעות הרבה דלא תקינו רבנן עישור נכסי אלא בנכסי האב ולא בנכסי האם והכל הוא לבן דברתא במקום ברא לא ירית וזה ברור. ואם יש מנהג קבוע שנוטלת עישור אף מן המטלטלין או מנכסי האם מנהג מבטל הלכה בממונא אבל לא באיסורא. והנלע"ד כתבתי:

עוד על ענין שנתברר אח"כ שלא נשבעה ומתה:

תשובה אם הכניסה לו האשה קרקעות ואחר מיתתה גבתה אותם בכתובה מתנתה מתנה שהרי היא נוטלת אותו בלא שבועה אבל אם לא הכניסה לו קרקעות וגבתה הקרקעות של בעל בכתובתה אין מתנתה מתנה וקרקע בחזקת יתומים עומדת כל עוד שלא נשבעה האלמנה והבן יורש הכל והבנות נוטלת כל אחת עישור נכסי כאשר כתבנו לעיל:

והוי יודע שאפילו גבתה מטלטלין אם הם ידועים לבעל אין מתנה בהם כלום כיון שעדיין לא נשבעה אין לה בהם זכות: