שו"ת רדב"ז/תתצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי בראובן שמת אביו שאינו נכנס לשמחה בתוך י"ב חדשים אי אמרינן מקצת חדש י"ב ככולו כדאמרינן גבי ז' ימי אבילות וגבי שלשים יום או לא:

תשובה לכאורה הוה משמע דכ"ש הוא דהשתא גבי ז' ימי אבלות דחמירי אמרינן מקצת היום ככולו כ"ש לגבי י"ב חדש דקילי טפי דאמרינן מקצת החדש ככולו אבל כד מעיינת בה שפיר תשתכח דלאו הכי הוא דבשלמא מקצת היום ככולו אמרינן דאע"ג דהוא מחובר מחלקים יום אחד הוא ומקצתו ככולו אבל החדש הוא מחובר מימים ושבועות ואיך נאמר בו מקצתו ככולו והרי נשאר בחדש כמה ימים שראויים לאבילות. וא"ת כיון דלא אמרו שנ"ד יום ותלו אותו בחדשים משמע דאמרינן מקצת החדש ככולו לא קשיא דאין דרך לתפוס דרך ארוכה אלא דרך קצרה. ולא רצה למימר שנה תמימה דהוה משמע אפילו מעוברת ומש"ה אמר י"ב חדש להוציא חדש העיבור ומשמע דיום אחרון של י"ב חדש פשיטא דאמרינן ביה מקצת היום ככולו. אבל הר"ר ישראל ז"ל בספר תרומת הדשן כתב בסי' רצ"ב באחד שמת לו מת בר"ח ניסן ושאלו ממנו כשהגיע כ"ט אדר ונהג אבילות די"ב חודש דמקצת אותו יום כלו לו אבילות די"ב חודש או לא. והשיב ז"ל דכן הורה פעם אחרת דמקצת היום ככולו מק"ו דיום ז' ושלשים. וכתב ז"ל אח"כ נתישבתי בדבר דלא דמי ליום ז' ושלשים דהתם הספירה היא לפי הימים וקיי"ל בכמה מילי מקצת היום ככולו אבל גבי אבילות די"ב חדש דלא הזכירו בשום מקום אלא י"ב חדש ולא שנ"ד יום וכיון שהספירה היא לפי החדשים אי הוה אמרינן מקצתן ככולן הוה שרי בתחלת י"ב חדש והא ודאי ליתא ולכן לא כלו עד שיכנס ר"ח ניסן עכ"ל. ואני לע"ד אומר הוראתו הראשונה טובה מן השנייה ומה שלא אמרו שנ"ד יום הוא לקצר הלשון כמ"ש למעלה שהרי אפי' לפי דעתו ז"ל צריך לתת טעם לדבר למה החמירו בי"ב חדש יותר מז' ושלשים לכן מה שהוא נכון הוא להשוות מדות חכמים וז' ושלשים לי"ב חדש דין אחד להם דיום האחרון מקצתו ככולו אבל מה אעשה שכבר הורה זקן ואין משיבין את הארי אחר מותו כ"ש להקל. ומ"מ דעתי להקל שהרי בכל הדברים אזלינן להקל באבלות כ"ש באבלות די"ב חדש דקיל טפי. ואי לאו דמסתפינא ה"א דמקצת החדש ככולו אלא שלא סמכתי על סברתי בזה משום דבשלמא מקצת היום ככולו אמרינן משום דלא מצינו חלוק בין מקצת היום לקצתו אבל החדש חלוק לימים וכל יום חלוק מחבירו דילמא בהא לא אמרינן מקצתו ככולו הילכך הבו דלא לוסיף עלה ולימא דלא יהיה מקצת היום ככולו. והנראה לע"ד כתבתי: