שו"ת רדב"ז/תתפז
שאלת ממני על ק"ש שאנו קורין בקול רם אם טוב לומר מלה במלה עם הצבור ושלוחם או טוב לומר לבדו במהרה עד אלהיכם אמת וימתין עד שיגיע ש"ץ ואומר עמו משם ואילך:
תשובה לכאורה היה נראה לומר שיותר טוב הוא שיאמר הוא לבדו שמא יבטח על השמיעה מש"ץ ואנן בעינן ושננתם שיהא כל אחד משנן בפיו כי זה הטעם כתב הרשב"א ז"ל לקיים המנהג שנהגו במקצת מקומות לומר אותו בלחש או שמא יבא לדבר בנתיים כמו שכתב ר' יונה ז"ל ג"כ לקיים המנהג או שמא יתבלבל בקריאה וידלג מקצת תיבות ויתחיל עם ש"ץ. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דלאו הכי הוא שלא נאמרו אלו הטעמים אלא לקיים המנהג שנהגו לקרות בלחש אבל המנהג היפה הוא בקול רם כמנהגינו לפיכך הקורא כמנהגינו בקול רם לבדו שלא עם הצבור לא יפה עשה שהרי אמרו במדרש בשעה שהשכינה באה לב"ה ורואה אותם אומרים הזמירות ומקצת מאחרין ומקצת מקדימין מיד מסתלקת ואם בזמירות אמרו כך כ"ש בק"ש שהיא יחודו של מקום ב"ה. ותו דאמרינן דיש בה רמ"ח תיבות כמנין אברים של אדם וכל אבר ואבר לוקח מלה אחת ומתרפא בה ואינו דומה הדיבור היוצא מפי הרבים כדבור היוצא מפי היחיד. ועוד דאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין. ועוד דיש לחוש שמא ימהר כ"כ. והחזן ישהא הרבה עד שיהיה שיעור כדי לגמור את כל הברכה. ועוד דמחזי שאינו מתפלל למי שהצבור מתפללין. לכן רואה אני שיאמר עם ש"ץ מלה במלה ויתכוין שלא ידלג דבר וליכא למיחש לבלבול כיון שק"ש שגורה בפי הכל. גם שמא ידברו בנתיים ליכא למיחש שהרי כל העם נזהרים בזה ואפילו עמי הארץ. ותו דמה מועיל החכם בקריאתו לבדו לחשש שלא ידברו עמי הארץ אדרבה ילמדו ממנו לקרות במהרה וכשיגיעו לאמת יעמדו ואז יש לחוש שמא ידברו ונמצא מפסיקים בין אמת לויציב ומ"מ מודה אני שאם חושש בעצמו שלא יוכל לומר עם ש"ץ מלה במלה וידלג קצת מלות ויבטח בהם על הצבור שיקרא אותה לעצמו ובלבד שלא ימהר הרבה כדי שלא יצטרך להשהות הרבה בין אמת לויציב שמא יפסיק בהרהורים ומחשבות שאינם מענין ק"ש כי זו תקרא הפסקה למשכילים. כללא דמלתא בהא סליקנא ובהא נחתינא שאין הדבור היוצא מפי הצבור יחד דומה לדיבור היוצא מפי היחיד דכתיב הן אל כביר לא ימאס לפי שהקול היוצא מפי הרבים הוא חזק ויש בו כח לבקוע כמה אוירים עד שעולה למעלה ועל כן נהגו כל ישראל להגביה קולם בסליחות ותחנונים וקוראים בקול גדול מה שאין כן בקולו של יחיד והדבר נראה בחוש שהקול יחידי אפי' שיהיה חזק אינו נשמע למרחוק וקול הרבים אעפ"י שלא יהיה כ"כ חזק נשמע למרחוק לפי שהקולות מחזיקים זה את זה. וכן ראיתי שכתבו בעלי הטבע גם בראות כי הרבים יראו הדבר למרחוק ובהפרדם לא יראוהו ודחוק הוא אצלי אבל בענין הקול אין ספק. והנראה לע"ד כתבתי: