שו"ת רדב"ז/תתפו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני בראובן שיבם אשת אחיו דאמרינן הרי היא כאשתו אלא שכתובתה על נכסי בעלה הראשון אם הוא מנה או מאתים או ג"כ תוספת ואם מכרו נכסי אחיו אם יש לה עליו או לא ואם כתב לה זה השני כתובה ותוספת גובה אותה מנכסי אחיו הראשון או מנכסיו הכל יבאר כ"ת באר היטב:

תשובה דברים פשוטים אני רואה כאן דאם יש נכסים לאחיו כתובתה ותוספת שכתב לה אחיו הכל הוא על נכסי אחיו דאשה הקנו לו מן השמים ומש"ה אינו יכול למכור בנכסי אחיו ואם אין לו נכסים לאחיו או שהיו לו ומכרו או שלא היה לה כתובה או כתבה או מחלה אותה לבעלה צריך השני לכתוב לה כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. והכי אמרינן בהדיא דאי לית לה מראשון תקינו לה משני וכן כתבו הפוסקים בהדיא. ואם היתה אסורה על הראשון ומותרת לשני ולא היה לה כתובה על הראשון מיבעיא לן בפ' יש מותרת ואיפשטא דלית לה גם משני. ומיהו העלו הרמב"ן והרשב"א ז"ל ושאר האחרונים דאם רוצה השני לקיימה צריך לכתוב לה כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וכל מה שיכתוב לה בין עיקר בין תוספת גובה אותה מנכסיו של זה. כללא דמלתא דכתובתה על נכסי בעלה הראשון ואין לה עליו כלום ואם כתב לה הוא כתובה או שאין לאחיו נכסים הרי היא כשאר כל הנשים. ואם היתה אסורה לראשון אם כנסה סתם ורצה להוציא אין לה עליו כלום ואם רוצה להשהותה אצלו צריך לכתוב לה כתובה כדי שלא יהיה קלה בעיניו להוציאה. והנראה לע"ד כתבתי: