שו"ת רדב"ז/תתפד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני בראובן שהכניס אשה לתוך ביתו לשרת אותו בלא קדושין ולא חופה ומתיחדת עמו והלך והניחה והיא רוצה להנשא מי חיישינן שמא בעל לשם קדושין ואם צריכה להמתין ג' חדשים כדי להבחין בין זרע ראשון לזרעו של שני ואת"ל צריכה להמתין אם פירסה נדה פעמים אם מספיק וא"צ עוד:

תשובה הדבר ברור דלא חיישינן שמא בעל לשם קדושין דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דלא אמרינן הכי אלא במגרש את אשתו או במי שבא על שפחתו לדעת הגאונים ז"ל אבל מי שבעל אשה דרך זנות לא חיישינן שמא בעל לשם קדושין וכ"ש שאין מתיחד עמה בפני עדים ואפי' נתיחד עמה בפני עדים שמא לא בעל ואת"ל בעל שמא לא בעל לשם קדושין. ואם היא פלגש ממש למ"ד פלגש קדושין בלא כתובה פשיטא דצריכה להמתין ג' חדשים אחר הגט ולמ"ד פלגש בלא קדושין ובלא כתובה למאן דפוסק דפלגש בזמן הזה אסורה ודאי דהויא לה ביאת זנות אבל למאן דפסק דפלגש בזמן הזה מותרת כיון שבא ביאה מותרת אינה מתהפכת וצריכה להמתין ג' חדשים אחר מיתתו או אחר שהוציאה מביתו או אחר שהלך והניחה. ומיהו כבר כתבתי בתשובה שהנכון פלגש בזמן הזה אסורה ל"ש בקדושין ול"ש בלא קדושין. ומה שכתבת שפירסה נדה אינה ראיה כלל דכמה מעוברות רואות דם ואפי' הפילה צריכה להמתין דחכמים השוו מדותיהן ואפילו קטנה ואפי' זקנה ואפי' מן האיסורין. הילכך בנ"ד לא מיבעיא לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל והנמשכין אחריהם דפסקו כר' יוסי גבי אנוס ומפותה שאינם צריכות להמתין ג' חדשים דאשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר אלא אפילו לפי דעת מקצת הגאונים ומקצת האחרונים דפסקו הלכה כר' יהודה דאמר כולם צריכות להמתין דחיישינן שמא לא נתהפכה יפה יפה אפ"ה מודים בנ"ד חדא דעיקר איסורו מדרבנן דהא דאמרינן להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך בזמן שזרעך. מיוחס אחריך אסמכתא בעלמא היא וכן כתבו בתוספות. ותו דלא ידעינן ודאי שנבעלה ואת"ל נבעלה שמא נתהפכה יפה יפה וכיון דאיכא כל הני טעמי אזלינן לקולא דע"כ לא פליגי אלא באנוסה ומפותה ודאי אבל באשה המתיחדת כ"ע מודו דאינה צריכה להמתין ג' חדשים. והנראה לע"ד כתבתי: