שו"ת רדב"ז/תתנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני מהו דעתי בקונה כלים חדשים מתשמישי הבית שאינם ללבישה אם צריך לברך שהחיינו אם לא:

תשובה דעתי בזה כל כלי שהוא שמח בו מפני חשיבותו לא שנא כלי לבישה או כלי תשמישו או ספרים כל שהוא חשוב ושמח בו מברך עליו אפילו יש לו כיוצא בהם ואפילו שלא יהיו חדשים ממש אלא אפילו שחקים כיון שהן אצלו כחדשים דתנן בפרק הרואה הבונה בית חדש והקונה כלים חדשים. כלים דומיא דבית מה בית שהוא לצורך תשמיש אף כלי שהוא לצורך תשמיש. ומה בית שאדם שמח בו שהרי חוזר עליה מעורכי מלחמה אף כלים דבר שהוא שמח בו ומה בית שהוא דבר חשוב אף כלים דבר חשוב לאפוקי מנעלים ואנפלאות וחלוק ולאפוקי קערות ויורות וכיוצא בהם שאע"פ שהם ללבוש או להשתמש אין אדם שמח בכיוצא באלו לפי שאין בהם חשיבות ומ"מ מודה אני שאם הוא עני וקנה חלוק שהוא שמח בו וחשוב אצלו מברך שהחיינו והכל לפי שמחת הלב וחשיבות הדבר. ולענין השחקים גרסינן בירושלמי א"ר חייא לא סוף חדשים אלא אפילו שחקים כאלו הם חדשים וכתבו בשם רבינו יהודה ז"ל ודוקא שחקים החשובים כעין חדשים. וז"ל ר"י דדוקא בגדים וכלים החשובים וגו' ומדקאמר בגדים וכלים משמע דאפילו בכלי תשמיש מיירי ודבר ברור הוא. ואע"ג דמקצת מפרשים תפסו לשון בגדים לאו למעוטי כלי תשמיש אלא לאשמעינן דאפילו בכלי מלבוש דוקא אם הם חשובים אבל אם אינם חשובים כגון חלוק ומנעלים ואנפלאות לא. כללא דמילתא אם הדבר ההוא חשוב אצלו ושמח בו מברך ואם לאו אינו מברך. והנראה לע"ד כתבתי: