שו"ת רדב"ז/תתנב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלה עוד מעשה בלאה שאמרה לעלות לא"י ולא רצה הבעל לעלות עמה ולא לתת לה הוצאה והיא אומרת (יש לי) מנכסי נדונייתי כדי לעלות והוא אומר איני רוצה שהרי אני חייב באחריותן והם כתובים עלי והרי הם כשלי. יורה המורה הדין עם מי:

תשובה הבו דלא לוסיף עלה דהא תנן הכל מעלין לא"י ואם לא רצה יוציא ויתן כתובה והכי קיי"ל אבל השתא לא דיינין הכי משום דכל אשה תתן עיניה בגירושין ותאמר לא"י אני עולה ואין הריוח מצוי שם ולא ימצא להתפרנס ונמצא מוציא את אשתו שלא מדעתו אבל בזמן שהיא אומרת לעלות בלא גט ולמכור מנדונייתה הדבר פשוט שאינו יכול לעכב על ידה ובלבד שיסלקו מעליו אחריות הנכסים אשר תמכור וזה פשוט. והנראה לע"ד כתבתי: