שו"ת רדב"ז/תתלח

שאלת ממני על מי שהיה עומד על המת בשעת יציאת נשמה והיה שבת אם חייב לקרוע במוצאי שבת:

תשובה מסתברא לי דכיון שנדחה נדחה דקי"ל כל קרע שאינו בשעת חימום פי' ביום מיתה או ביום שמועה אינו קרע דדוקא על אביו ועל אמו אמרו שאם החליף בגד בתוך שבעה חייב לקרוע אבל על שאר המתים אינו קורע אם החליף הבגד משום דלא הוי בשעת חימום. וא"ת הא אמרינן דשמואל קרע עליה דרב תליסר אצטלתא דמילתא וליכא למימר דתליסר אצטלי היה לובש ביחד. ותו דלא היה חייב לקרוע אלא הבגד העליון אלא ודאי זה אחר זה לבש אותן וקרען. תירצו בזה דשאני רבנן כיון דכל שעתא ושעתא מדכרי שמעתתייהו בבי מדרשא כשעת חימום דמי ע"כ. משמע בהדיא דאיניש אחרינא אין חייב לקרוע אלא בשעת חימום ושעת חימום דנ"ד הוי בשעת יציאת נשמה:

ולענין מי שהיה עם המת והחזיר פניו בשעת יציאת נשמה אם חייב לקרוע ודאי דחייב לקרוע שהרי כל מי שעומד עם המת בשעת יציאת נשמתו אמרו וכיון שהוא עומד ויפול לראות אעפ"י שלא ראה דכיון שהוא ראוי לבילה אין בילה מעכבת בו הילכך גדר הדבר הוא שאם הוא עומד עליו ויכול לראות אעפ"י שלא ראה חייב לקרוע וכל מי שאין יכול לראות אעפ"י שהוא בבית אחד עם המת אינו חייב לקרוע. הנלד"כ: