שו"ת רדב"ז/תתכח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני על מה שנמצא במדרשים שכל המועדים בטלים וימי הפורים לא בטלים שנא' וימי הפורים האלה לא יעברו וגו' וקשיא טובא והא כתיב לא תוסיף על הדבר ולא תגרעו ממנו ומי הוא שיאמר שיתבטל אפילו אות אחד מן התורה:

תשובה כבר נשאל על זה הרשב"א ז"ל והוסיף בה קושיא שאמרו שם רבי אומר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם והקשה ז"ל כי גם בפסח נאמר חוקת עולם תחגוהו ועיין בתשובתו ותבין כוונתו ז"ל והרי היא בסימן צ"ג. אבל דעתי הפעוטה כי אלו המדרשים וכיוצא בהם מדברים לימות המשיח שתרבה הטובה והשמחה והמנוחה והתענוג עד שיהיו כל הימים שוים אצל בני אדם כאלו נתבטלו המועדים שאין הפרש בין חול למועד לא שתתבטל המצוה ח"ו אבל ימי הפורים יהיו נזכרים ונעשים אע"פ שאינם מן התורה כי יהיו ישראל זוכרים הצער אשר הגיע אליהם בזמן הזה וא"ת למה לא יזכרו שעבוד מצרים. י"ל שכבר שכחו אותו בזמן המלכים ובנין הבית אבל ימי הפורים לא נשתכחו בבנין בית שני שלא היתה גאולתם שלימה ופשוט הוא וכן מעיד הכתוב וזכרם לא יסוף מזרעם. ובא רבי והוסיף אף יום הכפורים אינו בטל לעולם מהטעם הראשון לפי שאין השמחה מבטלת עינוי דאדרבה כל מה שיהיה אדם בשמחה ובתענוג מרגיש בעינוי יותר ואסמכיה אקרא והיתה זאת לכם לחקת עולם ומה שמסתייע הרב בפירושו ממה שכתוב שכח ה' בציון מועד ושבת משמע דלשון שכחה לחוד ולשון ביטול לחוד גם מה שפירש הוא דחוק אצלי ועיין עלה ואתה תבחר ולא אני. וכבר נשאלתי על כיוצא בזה שאמרו ז"ל למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל ולפי הפשט איפשר לתרץ על הדרך אשר כתבתי כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו [ועל דרך הסוד יש למעלה שר אחד ושמו חזריא"ל והוא קטיגור על ישראל] ועתיד הקב"ה להחזירו לישראל להיות להם סניגור ודעהו: