שו"ת רדב"ז/תתכו
שאלת ממני אודיעך פי' דבור תוספות פרק ואלו טרפות והוא זה שלישי הביאתו לפני נראה דסובר דבתרי זמני הויא חזקה כרבי מדאמר לה המתיני לו ע"כ וקשיא טובא והלא אפי' ספק סכנה דוחה את המילה ואפילו הראשון אם היו מביאין אותו לפניו היה אומר המתינו לו ומשמע מתוך הלשון דאי סבר כרשב"ג גם בפעם הזאת היה אומר להם שימולו אותו והא ודאי ליתא:
תשובה ליכא לפרושי דמקמי הך עובדא לא הוה ידע אפי' ר' נתן שזה החולי יש בו סכנה עד שבא הנסיון שתי פעמים דכיון שמתו שניהם מחמת המילה בתרי הויא חזקה דמשויה לר' נתן שלא ידע מה שהקטנים יודעים שאם התינוק אדום הרבה או ירוק הרבה סכנה הוא ואפילו תימא דלאו סכנה גמורה הוא מ"מ מידי ספק לא נפיק. לפיכך נ"ל בכוונת התוספות דפשיטא דזה חולי הוא ואפילו הראשון היה אומר שלא ימולו אותו מפני הסכנה. וגם זה השלישי אי הוה ס"ל כרשב"ג דבתלת הויא חזקה לא היה אומר לה המתינו לו ואחר תמולו אותו אלא היה אומר אסור למולו עד שיגדל אבל מדקאמר לה המתיני לו עד שיבלע בו דמו נראה דס"ל כרבי דבתרי הויא חזקה שלא מתו מחמת המילה גרידה אלא מחמת החולי עם המילה דסתמא דמלתא שאל על הראשונים ואמרה לו שהיו אדומים כזה ומשום הכי אמר בתרי הויא חזקה שסבת המיתה הוא החולי לא המילה ומשום הכי אמר לה המתיני לו והשתא לא קאי בתרי הויא חזקה על המיתה אלא על סבת המיתה והרי זה נכון וברור: