שו"ת רדב"ז/תתטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני על ענין נבואת הנביאים לסבת מה היתה לפעמים דרך משל וחידה ולפעמים בלא משל ואפילו בנביא אחד בעצמו פעמים תהיה אליו הנבואה בדרך משל ופעמים בפירוש בלא משל:

תשובה ראיתי מי שכתב בזה כשירצה האל להודיעו דבר עתיד יתנבא דרך משל וכשישלח אותו בשליחות יתנבא בלא משל ותירוץ זה נכון הוא אם הוא בכל הנבואות ואני חושב שהכל לפי הכנת הנביא והתבודדתו כי לפעמים יהיה מוכן לקבל הנבואה ואז יראה הנבואה בלי משל וחידה כמי ששומע דברי חבירו ואינו נרתע ממנו ומבין מה שאומר לו ולפעמים יהיה לו קצת הכנה ויראה המשל או החידה ויבין הכוונה ולפעמים יהיה בלתי מוכן ויצטרך לשאול פירש המראה שנאמר הלא ידעת מה המה אלה ואומר לא אדוני וכאלו המלאך הדובר בנביא מתמיה עליו הלא ידעת כי היה ראוי להכין עצמך כדי לידע כונת המראה ולכן לא יארע להם דבר זה אלא בתחלת נבואתם שעדיין לא הורגלו להתערב עם הצורות הקדושות: