שו"ת רדב"ז/תשצט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני לבאר לך סוגיא דפרק המפקיד מתיב רמי בר חמא העלה לראשי צוקין וכו' פי' המקשה ס"ד דכל בהמה לא מצי רועה למתקפה שלא תעלה ושלא תפול ומשום הכי הוה ניחא ליה רישא וסיפא רישא דעלתה מאיליה ונפלה הרי זה אונס ופטור דאנוס הוא בין בעלייה בין בנפילה. וסיפא דהעלה לראשי צוקין הוי תחלתו בפשיעה ואע"ג דסופו באונס הוי אונס דאתי מחמת הפשיעה דאם לא העלה אותה לא היתה נופלת ומותיב מינה לאביי הא מתה כדרכה הרי זה אונס ופטור ודייק הכי מדקתני אין זה אונס וחייב הא מתה הוי אונס ופטור ובשלמא לרבא לא הוי אונס מחמת פשיעה דמלאך המות קטלה מה לי התם מה לי הכא אלא לאביי אימא ליה אויר דהר קטלה וכ"ת דאויר דהר נח טפי מ"מ איכ"ל אובצנא דהר קטלה ומשני שהעלה למרעה שמן וטוב דאע"ג דאיכא מרעה למטה כיון דשל הר שמן וטוב יותר ליכא פשיעותא כלל אי הכי נפלה נמי בשלמא לרבא דאיכא פשיעה בתחלה משום הכי אם נפלה חייב דהוי אונס מחמת פשיעה אלא לאביי דאמר דליכא פשיעה כלל אמאי חייב אי בעלייה ליכא פשיעותא ואי משום נפילה קס"ד דמקשה דלא מצי למתקפה כלל. ודחי מי סברת דלא מצי למתקפה מצי למתקפה וכיון דלא תקפה פושע הוא אצל הנפילה אבל אצל המיתה אנוס הוא שהרי למרעה שמן וטוב העלה אותה. אי הכי אימא רישא בשלמא אי לא מצי למתקפה כדקא ס"ד היינו דסיפא פטור דאנוס הוא אלא השתא דאמרת דמצי למתקפה פושע הוא ואמאי פטור. ומשני לא צריכא שתקפתו ועלתה תקפתו וירדה כלומר סיפא איירי בסתם בהמות דמצי למתקפינהו ורישא איירי בבהמה חזקה שתקפתו ועלאה תקפתו וירדה שהוא אנוס מתחלה ועד סוף והיינו דברישא נקט עלתה ובסיפא העלה לאשמעינן דבסיפא איירי בסתם בהמה חלושה שאם לא העלה אותה לא היתה עולה בעל כרחו והיינו דהוצרך לתרץ שהעלה אותה למרעה שמן וטוב דנהי דלא הוי פשיעה לגבי נפילה שהרי יכול לשומרה מנפילה מ"מ הוי פשיעה לגבי מיתה דאנן לאביי מתרצינן הכי דאמרה הבלא דאגמא קטלה הכי נמי אוירא דהר קטלה א"נ אובצנא דהר קטלה. ומלישנא דמתניתין משמע דאם מתה פטור ואע"ג דלא הוי פשיעה לגבי נפילה הוי פשיעה לגבי מיתה ומשום הכי איצטריך לתרוצי דהעלה אותה למרעה שמן וטוב דליכא פשיעה כלל ומשום הכי אם מתה פטור ואם נפלה חייב דהוה למתקפה ובהכי סלקא סוגיין שפיר ודוק ותשכח. ולא פירשו התוספות כן ולפי שטתם צ"ל דאפילו העלה אותה לראשי צוקין כיון שהיה יכול לתוקפה שלא תפול לא הויא פשיעה אע"ג דאיפשר דקטיל לה אוירא או אובצנא דהר וכן כתבו ז"ל שאם הוציאה הוא בידו לאגם ומתה שם פטור ומתחלה דהוה ס"ד דלא מצי למתקפה שלא תפול הוצרך להעמידה כגון שהעלה אותה למרעה שמן וטוב דאי לאו הכי הוי פשיעה אבל השתא דאסיקנא דיכול לתוקפה שלא תפול לאו פושע הוא ואמאי צריך להעמידה שהעלה אותה למרעה שמן וטוב ודוק ותשכח: