שו"ת רדב"ז/תשפג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת על מי שהיו בידו מעות אשתו שאין לו רשות בהם והוציאם שלא מדעת אשתו בפני עדים אם הוא נאמן לומר פרעתי אי הוי כגזלן או לא:

תשובה נאמן לומר פרעתי שאין זו דומה לגזלן בעלמא דאין הדבר נמסר לו וגזלו כיון שיש עדים שגזל שוב אינו נאמן לומר פרעתי או החזרתי. אבל בעל בנכסי אשתו שהכל מסור בידו לא חשיב גזלן לענין שלא יהיה נאמן לומר פרעתי נהי דאסור להוציאן שלא מדעתה אבל לא חשיב גזלן דמימר אמר כל מה שקנתה האשה קנה בעלה שהרי אם תמות הוא קודם בירושתה. הילכך נאמן לומר פרעתי לה או ליורשים אם מתה והכל בשבועת היסת וזה ברור: