שו"ת רדב"ז/תשפב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני לתרץ לך שני מאמרים דקשו אהדדי פרק המקנא לאשתו ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת"ל היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש דכתיב את מספר ימיך אמלא. ובשבת פרק במה בהמה יוצאה תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף משה ואהרן בחטאם מתו שנאמר יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם משמע בהדיא שלא מלאו שנותיהם:

תשובה כמדומה לי שלא ראית סוגיית הגמ' דגרסינן בשבת לעיל מינה דהך א"ר אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון וכו' מיתיבי אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון אמר להם מצוה קלה צויתיו ועבר עליה והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו אמר להם מקרה אחד לצדיק ולרשע. הרי לך האי תנא דמלאכי השרת דס"ל דיש מיתה בלא חטא ומתרצינן הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' שמעון בן אלעזר אומר אף משה ואהרן בחטאם מתו וכו' ופלוגתא דתנאי היא אם מתו משה ואהרן בחטאם או בלא חטא. ומותבינן תו עליה דר' אמי ארבעה מתו בעטיו של נחש בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד וכו' מני אילימא תנא דמלאכי השרת והא איכא משה ואהרן אלא לאו ר' שמעון בן אלעזר היא פי' דאמר משה ואהרן בחטאם מתו ומודים בהני וש"מ יש מיתה בלא חטא ויסורין בלא עון ותיובתא דר' אמי תיובתא. הרי לך בהדיא דפלוגתא דתנאי היא תנא דמלאכי השרת ס"ל דמשה ואהרן לא מתו בחטאם אלא שמלאו ימיהם כאידך דרשא דבן מאה ועשרים שנה אנכי היום וגו' וקרא דיען לא האמנתם בי להקדישני לא בשביל זה נקנסה עליה' מיתה אלא שלא יכנסו לארץ כדמוכחא כמה קראי והיה יכול למהר כניסתם לארץ קודם שימלאו ימיהם אלא שגרם החטא ור' שמעון בן אלעזר ס"ל אף משה ואהרן בחטאם מתו ולא השלימו ימיהם וקרא דבן מאה ועשרים שנה אנכי היום דריש ליה ביום שנולד בו מת וכן פרש"י ז"ל. והוי יודע דאפי' שלא היה לנו מחלוקת מפורש אין זו שאלה כלל דאשכחנא בכמה דוכתי אגדות חלוקות זו על זו. וכדי להפיס דעתך אתרץ לך אפי' לדעת ר"ש בן אלעזר כי ראויים היו משה ואהרן שיוסיפו להם ימים ושנים יותר מהקצוב הם כ"ש בזכות תפלתו של משה דלא גריעי מחזקיהו דכתיב ביה הנני יוסיף על ימיך וכו' אלא שגרם החטא ומתו בזמן הקצוב להם דכתיב את מספר ימיך אמלא. וזהו שאמר ר"ש ב"א הא אם האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם כי כפי הזכות לא הגיע הזמן אבל החטא גרם שלא יתארך הזמן אלא כפי מה שהיה קצוב להם לפי גזרתו ית'. ואתה אל תתמה כי מי שהגיע למדרגת מרע"ה לא היה ראוי שישלוט עליו המות שהרי לא היה בו מזוהמת הנחש כלום וכן נמצא במדרשים אלא שגרם החטא ואיפשר כי לזה כיוונו האומרים לא מת משה כתיב הכא וימת שם משה וכתיב התם ויהי שם עם ה' מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש: