שו"ת רדב"ז/תשעד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בס"ת שכתבו אחד מהקראין אם הוא בכלל ס"ת שכתבו מין וישרף או לא:

תשובה ס"ת שלהם בא לידי וראיתי אותו כתקנת רז"ל ולכן יש לחוש שמא מאחד מהרבנים כתבו להם או מכרם להם ומפני הספק לא קריתי בו וגנזתי אותו. ומ"מ לענין שאלתך הדבר ברור אצלי שאפילו יתברר שכתבו אחד מהקראין לא ישרף אלא יגנז ולא מיבעיא למאן דמפרש ס"ת שכתבו מין היינו עכו"ם אדוק בע"ז אלא אפילו למאן דמפרש מין ישראל. והרמב"ם ז"ל מונה אותם בכלל הכופרים שהרי כפרו בתורה שבעל פה אפ"ה אני אומר דלא ישרף שהרי הם מחזיקים בתורת משה כפשטן של כתובים ומאמינים בו ית' ובתורתו ובנבואת מרע"ה והטעם אשר אמרו ס"ת שכתבו מין ישרף לא שייך בהו כלל. וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"ו מהלכות יסודי התורה אבל מין ישראל שכתב ס"ת שורפין אותו עם האזכרות שבו מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו אלא שמעלה בדעתו שזה כשאר הדברים והואיל ודעתו כן לא נתקדש השם ומצוה לשורפו כדי שלא להניח שם למינין ולא למעשיהם ע"כ. וכיון שאלו הקראין מאמינים בקדושת השם ובקדושת התורה ואינם מעלים בדעתם שהס"ת הוא כשאר הדברים לא נקראו מינין לענין זה כלל אדרבה מי ששורף אותם עובר משום לא תעשון כן לה' אלהיכם. אלא טעון גניזה ואסור לברך עליו ולקרות בו בצבור מפני שאיפשר שלא נעשה כתקון חז"ל כיון שאינם מאמינים בדבריהם וא"ת אמאי טעון גניזה להוי כחומש מן החמשים שלא נעשו כתקון ס"ת. הא לא קשיא כיון שהוא עשוי כצורת ס"ת יבוא לידי תקלה שיקראו בו בצבור א"נ יש לחוש שמא נעשה כתקון ויש בו קדושת ס"ת וינהג בו מנהג בזיון לפיכך הגניזה טוב לו. ואני שאלתי את פי הגדול שבהם והוא בקי בכ"ד ספרים על עניינים הרבה שאינם מפורשים בתורה כעין קדושין וגטין ושחיטה שהם נוהגין בהם כל אלו מנין לכם ואמר לי כך למדו רבותינו ואמרתי לו א"כ למה אין אתם מאמינים בכל דברי רז"ל אמר לי כל דבר שאינו מנגד פשטיה כתובים אנו מאמינים להם וכל דבר שהוא מנגד פשטי הכתובים אין אנחנו מאמינים אמרתי לו תפח רוחו אם כן תורתכם בחיריית תופסים מה שהוא נאות לכם ומניחים מה שאינו נאות. נמצא כל אחד מכם מפרש במצות הכתוב מה שירצה ויתיר מה שירצה ויאסור מה שירצה שהרי אין לדתכם שום גדר וסייג ולא שום מדה מהמדות שהתורה נדרשת בהם. כללות הדברים הכחישו הקבלה והרי הם כעורים באפלה לא ידעו במה יכשלו ועליהם אמר הכתוב ורשעים בחשך ידמו:

ולענין הגר אשר נעשה צדוקי ומכר תפליו נ"ל שהם כשרים שהרי ישראל כתב אותם שאין הצדוקים כותבין תפלה כלל ולא לובשין אותם. וכ"ת הגר בעצמו כתב אותם הא ליתא שהרי אינו יודע לכתוב כלל כ"ש לכתוב תפלין שצריך אימון גדול הילכך ליכא למיחש ובודק אותם ואם הם כשרים הרי הוא מותר ללובשן ולברך עליהם והנל"ד כתבתי: