שו"ת רדב"ז/תשעב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי במלך בארץ ישראל שהרג בשוגג אם גולה או לא שלא ראיתי דבר זה מפורש בדברי הגמ' והפוסקים:

תשובה במלכי ישראל לא תיבעי לך כיון דקי"ל דלא דן ולא דנין אותו משום מעשה שהיה פשיטא דאינו גולה דמאן דיין ליה דליגלי כי תיבעי לך במלכי בית דוד דקי"ל דן ודנין אותם מאי. ואת זו לא שמעתי אבל כיוצא בה שמעתי דאמרינן בגמרא פרק כ"ג ואימא הכי נמי כלומר דכהן גדול לא יגלה כיון דלא מתקיים ביה עד מות הכהן הגדול ושב אמר קרא לנוס שמה כל רוצח אפי' כ"ג וג"כ מלך בכלל שהרי הוא בכלל כל רוצח אלא שמצאתי לו פיטור ממקום אחר דקי"ל הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו משום דכתיב וחי עביד ליה דלחיי ואם היינו אומרים שהמלך יהיה גולה צריך להגלות עמו כל עבדיו ופרשיו וסוסיו וכל מרכבתו וכל ישראל שהרי כולם עבדיו כי היכי דלקיים ביה וחי וכיון דלא איפשר לא מגלינן ליה והיינו טעמא דלא אדכרו לה דמדינא גולה דהא דנין אותו אלא דלא איפשר וכדכתיבנא והיינו דלא אשכחן מלך שעבר כי היכי דאשכחן כ"ג שעבר וכתבתי זה משום דרוש וקבל שכר דלא נפקא מינה מידי דהא לא ימלוך לבית דוד עד יבוא משיח צדקנו שיגלה במהרה בימינו אמן: