שו"ת רדב"ז/תשסח
עוד שאלת על מה שכתב הרשב"א על כתב ידו אע"ג דפסקו הגאונים שנאמן הלוה לומר פרעתי שיכול למכרו במכירת השטרות דהא דין שטר יש לו אלא שאין לו קול וקשיא לך דבשלמא אם כתב בכתב ידו ששעבד לו כל נכסיו היינו שיכול למכרו וכותב לי קני איהו וכל שעבודא דאית ביה אבל אם לא כתב לו כן היאך יכול למכרו:
תשובה אין זו קושיא דאע"ג דלא כתב ושעבידנא לך כל נכסי כבר אפסיקא הלכתא כמאן דאמר שעבודא דאורייתא ואע"ג דלא כתב ליה כמאן דכתב ליה דמי והך שעבודא הוא דמכר ליה ושפיר מצי למימר קני איהו וכל שעבודא דאית ביה ומסתברא לי שאין הדברים אמורים אלא כשכתב ידו יוצא ממקום אחר אז יש לו דין שטר אבל אם אין כתב ידו יוצא ממקום אחר מצי למימר מזוייף הוא וחספא בעלמא ואין לדין שטר ואפי' יודה אחר המכירה שזה כתב ידו אין המכירה כלום דהשתא הוא דמשוי ליה שטרא דמעיקרא מלוה על פה היתה ואינה נמכרת וברור הוא: