שו"ת רדב"ז/תשסה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני על מה שהעלה הרשב"א בתשובה סימן מ"ה על שטר בעדים שקדש פלוני את פלונית ואמר כי זה נקרא מפי כתבם וצריך שיבואו העדים ויעידו בפיהם ותמהת איך מצינו ידינו בכל שטרי קדושין הבאים לפנינו אעפ"י שאינם מעידים בפנינו:

תשובה הנה הרב כתב שם החילוק שיש בין סופרים הבקיאים דחזקה שלא כתבו עד שאמר להם כתבו ותנו. אבל עדים דעלמא לא ידעי וכתבו שלא מדעת האשה הילכך אין זה שטר אלא פנקס בעלמא הילכך בנ"ד אם הם סופרי העיר חזקה דבקיאי ולא חתמו אלא מדעת האשה ואפילו שהיא מכחשת הקדושין לאו כל כמינה. ואם העדים אינם סופרי הקהל ולא בקיאין אם כתבו בשטר פלונית נתקדשה בפנינו מדעתה ואמר לנו כתבו הרי היא מקודשת גמורה שהרי שטר גמור הוא שנעשה לדעת שניהם ואם היא מכחשת יתקיים השטר בחותמיו ואם לא יתקיים צריכים העדים לבא להעיד בפיהם ואם מתו נראה לי שצריכה ממנו גט דלא גרע מיצא עליה קול שהיא מקודשת. ואם אין כתוב בשטר רק בפנינו נתקדשה פלונית לפלוני זהו שאמר הרב שאין לו דין שטר כלל ויבואו ויעידו בפיהם ואם לא באו אם כתב ידם יוצא ממקום אחר חוששין לה וצריכה גט דלא גרע מקול ואם אין כתב ידם יוצא ממקום אחר אין חוששין דאיהו זייף וחתים כנ"ל: