שו"ת רדב"ז/תשס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת על ענין מלוה ולוה שנתעצמו מלוה אומר תן לי המעות ואחזיר לך השטר ולוה אומר החזר לי השטר ואתן לך המעות:

כתבו הראשונים ז"ל שהדין עם הלוה והראיה מההיא דכתובות חזינן אי אמר ליה הב זוזי ושקול שטרא פטור וגו' ומ"מ אם המלוה אינו מאמינו נותן לו השטר בפני עדים או נותן השטר ביד שליש ופורע הלוה ונוטל השטר מיד השליש ואין הלוה יכול לעכב ולומר איני נותן המעות עד שיהיה השטר בידי כיון שהמלוה רוצה ליתנו ביד שליש וברור הוא. והוי יודע שאפילו יש שבועה בשטר יכול לעכב הפרעון עד שיחזיר את השטר כיון שהשטר מצוי ואם נתברר שנאבד השטר כותבין שובר שלא יאכל הלה וחדי: