שו"ת רדב"ז/תשנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני על מה שנמצא כתוב בשם רבינו יעקב על אותם שנוהגין לאכול בין תפלת מנחה לערבית דאיסורא עבדי דאמרינן בירושלמי באחד ששתה בין מנחה למעריב מים ובא מלאך המות והרגו מפני שהמתים שותים ונמצא גוזל. ואמרו במדרש שותה מים בין מנחה למעריב שבת גוזל את קרוביו המתים ואנו איך נמצא ידינו בסעודה שלישית של שבת:

תשובה דע כי הוא אזיל לשטתיה דמצי לקיים מצות ג' סעודות בסעודת הבקר ולדעת מקצת במיני פירות אבל אנו נוהגים ומקובלים שצריך לעשות כל סעודה בזמנה ולסדר השלחן כמו בשאר סעודות וכיון שאנו מכוונים לשם מצוה שומר מצוה לא ידע דבר רע ולא נקרא גוזל את המתים אלא בזמן שהוא שותה מים שלא בזמן סעודה דהיינו סמוך לערב ושלא במקום מצוה כגון ששותה מים לצמאו אבל השותה מים בתוך סעודתו אין זה גוזל את המתים ואכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך או מימיך ועלי קללתך בני אך שמע בקולי וקיים מצות סעודה שלישית בזמנה אחר תפלת מנחה מיד כי כסדר התפלות תקנום: