שו"ת רדב"ז/תשלז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת על הא דתנן במנחות לא סידור (הקנין) [הקנים] ולא נטילתן דוחה את השבת וקשיא לך דהא לא גזרו שבות במקדש:

תשובה אם אין קושיא אלא זו כבר תירצו אותה בתוספות דאשכחנא כמה שבותים גזרו במקדש לצורך כי הכא בקנים ומקלות אבל הא קשיא דקניא מלאכתן להתר הוא ומותר לטלטלן ומה דחייה שייך בהו דקתני לא סדור הקנים ולא נטילתן דוחה את השבת ומתוך סוגיית שבת פרק כל הכלים מתרצא הך קושיא דגרסינן התם א"ר אלעזר קנים ומקלות גלוסטרא ומדוכה קודם התרת כלים נשנו כי בימי נחמיה בן חכליה היו מזלזלין בשבת דכתיב בימים ההם ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאין להם ערימות וגזרו על כל הכלים חוץ מג' כלים דתניא בראשונה היו אומרים ג' כלים נוטלין מקצוע של דבלה וזוהמת גוסטרן של קדרה וסכין קטנה שעל השלחן ובאותו זמן נשנית משנה זו של קנים אבל אח"כ התירו וחזרו והתירו ודחי רבה ממאי דילמא לעולם אימא לך לאחר התרת כלים נשנו קנים טעמא מאי משום אעפושי בהאי פורתא לא מעפשא כלומר אפי' שיניח הלחם בלא קנים עד למחר לא יתעפש וכיון שאין צורך בטלטול הקנים לא רצו להתיר כדי שיהיה השבת חמור עליהם ולפי שכל דבר שקבוע לו זמן דוחה את השבת וסדור הלחם זמנו קבוע בשבת משום הכי תנן לא סדור הקנים ולא נטילתן דוחה את השבת ולא שיהיה בטלטולן דחיית שבת ולעולם אחר התרת כלים נשנית דאי לא תימא הכי כשחזרו והתירן היו מתירין גם טלטול הקנים וזה ברור והיינו דפסקה הרב ז"ל: