שו"ת רדב"ז/תשלד

שאלת על אותם שקבלו עליהם תקנת רבינו גרשום שלא יגרש את אשתו שלא מדעתה ונשבע שיגרש את אשתו מי חלה השבועה עליו או לא:

תשובה לדעת הרשב"א שסובר שהשבועה חלה לבטל איסורין דרבנן לא תיבעי לך דכ"ש דאי אלים שבועה לבטל אסורין דרבנן דאתי דאורייתא וחייל אדרבנן כ"ש דחלה אתקנתא דרבינו גרשום. ולדעת מקצת מפרשים דאמרי דאין שבועה חלה לבטל איסורין דרבנן מודים הם דלא אלים תקנתא דרבינו גרשום באיסורין דרבנן וחיילא שבועה וא"ת א"כ מה הואיל רבינו גרשום בתקנתו כל מי שירצה לגרש את אשתו ישבע ויגרש בהיתר לא קשיא דקודם שיגרש כותבין עליו חומרות וקנסות וערבות שיחזירנה שאין מתירין לו אלא כדי לקיים שבועתו ומה שנמצא כתוב בתשובת הגאונים שמי שנשבע לגרש את אשתו אינה שבועה כאלו נשבע שלא יפרע את בעל חובו שאין בדבריו כלום ע"כ. התם איירי כשאינו פורע לה כתובתה והיינו דמדמה לה לבעל חוב אבל אם פורע לה כתובתה לא אמרה אדם מעולם דקרא כתיב ושלחה מביתו וכתיב אם לא מצאה חן בעיניו וגו' וכ"ש ע"י שבועה אלא ודאי בשאינו פורע לה כתובתה איירי: