שו"ת רדב"ז/תשל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת על מה שנמצא כתוב בתשובות הרשב"א על מחט שנמצא תחוב בקרקבן מבחוץ טרפה אע"פ שלא היה הנקב מפולש וכן הדין בכל אותם שנקיבתן במשהו דלא אמרינן עד שיהיה הנקב מפולש אלא כשנקב מחמת חולי אבל אם נקב מחמת מחט או קוץ אפי' שלא ניקב נקב מפולש טריפה:

תשובה יחיד הוא בסברא זו ולא ראיתי לאחד מהפרשים שכתב כן והדבר מתמיה מאד דאיפכא מסתברא דכיון שנקב מחמת חולי הוה לן למיחש דעתיד החולי להתפשט וינקוב בפלוש אבל מחט או קוץ שאין שם חולי אפי' שהוא תחוב לא יוסיף להתפשט אלא ודאי הדין שוה שאם ניקב נקב מפולש הכא והכא טריפה ואם לא ניקב נקב מפולש הכא והכא כשרה והא דאמרינן ובקוץ עד שתנקב לחלל דחיישינן שמא ניקב נקב מפולש המטריף אבל אם ראינו מחט או קוץ תחוב בא' מהאיברים שנקיבתן במשהו ובדקנו ואין הנקב מפולש כשרה היא וכן נהגו בכל גלילות ישראל וכל הבודקים הבקיאים ולא מי שיערער בדבר והרוצה להחמיר בבהמה של עכו"ם יחמיר אבל בבהמת ישראל אין ראוי להחמיר מפני הפסד ממון של ישראל ואם נתחב הקוץ או המחט מבפנים אף הוא ז"ל הכשיר ע"י בדיקה: