שו"ת רדב"ז/תשכו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת על מה שנהגו בירושלם לאכול גדיים קטנים אע"ג דלא ידעינן אם הם בני שמונה ימים או לא:

תשובה דע שאין סומכין בזה על עדות העכו"ם שלא האמינו את העכו"ם להתיר אלא בעדות אשה וכ"ש הכא שהוא אומר להשביח את מקחו. אבל שמעתי שהם סומכים על כלל שיש בידם שכל שיש לו שינים בידוע שהוא בן שמונה ואם זה הכלל אמת ומנוסה שבתוך ח' ימים אין לו שינים פשיטא שיש לסמוך עליו אבל אם זה הכלל אינו בדוק אין סומכין עליו להוציא מידי ספק דאורייתא. ומ"מ אם העכו"ם מעידים על הכלל הזה שכל שאין לו ח' ימים אין לו שינים מסתברא לי דסומכין עליהם דבמילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי ותו דכלהו נמי הכי אמרי אע"פ דלא שייך בהו להשביח את מקחו ועל זה סמכו: