שו"ת רדב"ז/תשכה
שאלת על הא דאמרינן אין מבטלין איסורין לכתחלה אם הוא כלל אפי' באיסורין דרבנן ואפי' בלוע כללא דשאלה צריכין אנו לדעת פרטי דין זה:
תשובה דבר מוסכם הוא דאין מבטלין איסורין דאורייתא ואם עבר ובטלו מבוטל ואע"פ כן קנסו את מי שבטלו ודעת הרב ז"ל שלא קנסו אלא זה שעבר ובטלו אבל לאחרים מותר. אבל איסורין דרבנן מבטלין לכתחלה ובדבר שאין לו עיקר מן התורה מבטלין לכתחלה אבל בדבר שיש לו שורש מן התורה איכא מאן דאמר דאין מבטלין אותו לכתחלה וכן נראה מלשון הרב ויש לחוש לדברי המחמירין שלא לבטל לכתחלה אבל אם עבר ובטל אין קונסין אותו והבו דלא לוסיף עלה. וא"כ האיסור הבלוע אשר שאלת אם הוא אסור מדרבנן אפי' שיש לו עיקר מן התורה פשיטא דמבטלין אותו לכתחלה חדא שהוא בלוע ותו דאיסורו מדרבנן ואפי' אם הבלוע הוא מרובה יכול להוסיף עליו היתר כשיעור לבטלו. אבל אם הבלוע הזה הוא מאיסורי תורה התיר הרשב"א בשם הראב"ד לבטלו בשני תנאים האחד שיהיה הבלוע מעט וכשבא לבטלו שהיה ההיתר שמוסיף עליו בשופע שלא יוכל לבא לידי נתינת טעם וז"ל ומ"מ לא בכל מקום אמרו לבטל איסור לכתחלה ואפי' באיסור בלוע אלא במקום שאי אפשר לבא לידי נתינת טעם כגון בלע שבקנקנים של יין נסך שדרכן להשתמש בהן בשפע וכן בקדרה וכן במנורה וטעמא דמילתא משום דאי אפשר לבא לידי נתינת טעם אבל בלע משהו שבקערה וכיוצא בזה לא לפי שאפשר לבא לידי נתינת טעם שפעמים נותנין בה היתר מועט ע"כ. וא"ת הך אסור דמנורה לא בלוע הוא הא תריצו לה בתרומות חוצה לארץ (א"כ) [א"נ] בתרומה בזמן הזה מדרבנן. והרמב"ם פי' ההיא דמנורה בתרומה דאורייתא וצריך לתרץ לדעתו ז"ל שדבר מועט בזה שהם גרגרים הנשארים במנורה שאין דרך בני אדם להקפיד עליהם מבטלין אותן לכתחלה. נמצאו ד' דינין בביטול איסורין הא' איסור תורה אפי' שאין שיעורו אלא מדרבנן אע"פ שנפל להיתר מעצמו ואין בהיתר שיעור לבטלו אין מוסיפין עליו ואצ"ל שאין מערבין אותו לכתחלה כדי לבטלו עבר ובטלו או שרבה עליו ובטלו אם בשוגג מותר ואם במזיד קנסו את העובר ואסור לו ולאחרים מותר. דין שני אם היה איסור של תורה בלוע אם היה מרובה אסור לבטלו ואם הוא מועט מרבה עליו בשופע באופן שלא יבא לידי נתינת טעם. דין שלישי איסורין מדרבנן אבל יש לו עיקר מן התורה אין מערבין אותו לכתחלה בידים כדי לבטלו ואם עשה כן בשוגג מותר ובמזיד אסור. ואם נפל מעצמו ואין בהיתר כדי לבטלו פלוגתא דרבוותא ודעתי להחמיר בחלוקה זו כיון שיש לו עיקר מן התורה אין מבטלין אותו לכתחלה וכן נראה דעת הרב ז"ל מדנקט בשר עוף בחלב ולא נקט חצי שיעור ושוב ראיתי בהגהה במרדכי פרק כל הבשר שדקדקו כן מלשון הרב ז"ל וכן דעת הרא"ש להחמיר ואם היה איסור זה בלוע מותר לבטלו לכתחלה אפי' שהיה מרובה והבו דלא לוסיף עלה. דין רביעי אם היה איסור מדרבנן ואין לו עיקר מן התורה גם זו פלוגתא ודעתי להקל בה ומותר לבטל אותו לכתחלה. וכן דעת הרב והמחמיר תע"ב: