שו"ת רדב"ז/תשטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה על מה שכתוב ידעתי ה' כי לא לאדם דרכו לא לאיש הולך והכין את צעדו והלא הבחירה מסורה ביד האדם דכתיב ובחרת בחיים וזה דבר מוסכם עם הנחת שליחות ידיעתו י"ת כאשר אמר המשורר ידיעה סגולית נפלאה משארת טבע אפשרותם:

תשובה דע כי אין הכתוב מדבר בצדיק ורשע כי בזה הרשות נתינה ביד האדם כאשר אמרת אבל הכתוב מדבר בעני ועשיר או חולי או בריאות וכיוצא בדברים אלו שאינם בידו של אדם אלא אם הוא צדיק ענייניו מסורין ביד הקב"ה ואינם מסורים למזל כדאמרינן אין מזל לישראל והיינו נמי דאמרינן מאן דביש ליה בהאי מתא ליזול למתא אחריתי כי הגלות מכפרת עון ואם הוא רשע מסתיר פניו ממנו ומניחו למקרה ועל זה אמר ירמיהו ידעתי ה' כי [לא] לאדם דרכו לא לאיש הולך והכין את צעדו אם לא איכא סייעתא דשמיא בהדיה. וא"ת אי איירי קרא בצדיק ורשע קשיא כדאמרן ואם בעוני ועושר פשיטא ומאי דקאמר ידעתי וכי הוא ידע ואחריני לא ידעי וכי יעלה על הדעת לומר שיש ביד האדם להעשיר את עצמו וי"ל דסד"א כי היכי דאמרינן בא לטהר מסייעין אותו הכי נמי בעשיר ועני שנאמר ויד חרוצים תעשיר ואם בא להשתדל על זה מסייעין אותו קמ"ל שאין בידו כלום מזה וכן דקדקתי מסיפיה דקרא דכתיב לא לאיש הולך והכין את צעדו אלא הכל תלוי בידי שמים אם הוא צדיק או לפי המזל אם הוא רשע וברור הוא שאין הכתוב מדבר בצדיק ורשע: