שו"ת רדב"ז/תרפג

שאלת ממני אודיעך דעתי על אחד מבני האנוסים דור ששי שנשא אשה גרושה ורצו קצת חכמים לכופו לגרש אותה לפי שהיה אביו נזהר מליטמא למתים שהיו העכו"ם קורין לאבי אבי אבותיו כהן ואבי אביו חזר לחסות תחת כנפי השכינה ולא היה חושש לזה והיה מטמא ולא היה נוהג דבר מענין הכהונה אבל אביו כשבא לארץ ישראל חשש לעצמו ושאל את פי אחד מגדולי הדור והזהיר אותו מליטמא למתים ובנו לא חשש לזה ונשא גרושה ורצו להוציאה ממנו בטענה זו ורצית לדעת דעתי:

תשובה מי שהזהיר את אביו שלא יטמא למתים לא משורת הדין אמר לו כן אלא אם אתה חושש לעצמך ממדת חסידות לא תטמא למתים דליכא למימר משום דקי"ל ספק חלל של תורה אינו מטמא למתים ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראל דלא אמרינן הכי אלא היכא דהוחזק לן ודאי דכהן הוא אלא דמספקא לן אם הוא חלל אבל בנ"ד לא הוחזק בכהן ע"פ העכו"ם כלל דעד כאן לא איבעיא לן אלא אם מעלין משטרות לכהונה וכגון שכתוב בשטר פלוני הכהן לוה מפלוני אבל ע"פ שקורין לו העכו"ם כהן לא הוחזק לכהונה. ותו דהורע חזקה זו כיון שאבי אביו לא חשש לה שהיה קרוב לראשונים יותר מאביו. ותו שהרי בהמרתם לא היו נזהרים מפסולי כהונה והוי ספק ספקא ספק כהן ספק אינו כהן ואת"ל כהן ספק נתחלל ספק לא נתחלל וכל ספק ספקא מותר ליטמא למתים ולישא גרושה וב' הספיקות נוטין להקל קרוב הוא שלא היה כהן כיון שאבי אביו לא חשש וקרוב הוא שנתחלל בד' דורות שהרי לא היו נזהרים מפסולי הכהונה כאשר הוא ידוע הילכך מטעם חומרא בעלמא הזהירו החכם מליטמא למתים לא מן הדין ואלה החכמים עזרו לרעה לכוף להוציא ובשלמא קודם שנשא אותה היה מקום לומר כיון שאביך היה חושש לכהונה גם אתה לא תשא גרושה משום אל תטוש תורת אמך אבל כיון שנשאה אין מוציאין אותה וזה ברור אצלי. וכבר ראיתי במצרים באחד מבני האנוסים שהיו אומרים עליו שמשפחתו היו כהנים ולא היה נוהג דבר מחומרי הכהנים ולא היה אדם שערער עליו. ולפי שכתבתי שלא היו נזהרין מפסולי כהונה צריך אני להודיעך הנשים אשר ביאתן פוסלתן מן הכהונה ואם בא עליה כהן הולד חלל ואלו הן העכו"ם והשפחה והמשוחררת והיבמה שבא עליה זר וכל חייבי לאוין ועשה השוין בכל וכל העירות או כל ישראלית שבא עליה עכו"ם או עבד או נתין או ממזר או עמוני ומואבי או מצרי ואדומי ראשון ושני או פצוע דכא וכרות שפכה או חלל כל אלו עשו אותה זונה ונפסלה לכהונה בין שבא עליה באונס או ברצון בזדון או בשגגה וכן אשת איש שנבעלה כל אחת מאלו נקראת זונה ואם בא הכהן על אחת מהם הולד חלל וכן אם בא על החללה הולד חלל וכן אם בא על הגרושה הולד חלל וכן הכהן הבא על א' מן העריות חוץ מהנדה או על א' מחייבי לאוין או עשה שוה בכל עשאה זונה ואם בא עליה פעם ב' או כהן אחר הולד חלל וכן אם בא על אחת מחייבי עשה של כהונה הולד חלל דקי"ל כר' אליעזר בן יעקב דאמר יש חלל מחייבי עשה הרי אתה רואה מכמה נשים ועל כמה דרכים הולד חלל והדבר ברור שלא היה אפשר להזהר מכל זה בעודם בגיותן הילכך אין זה ספק חלל שנותנין עליו חומרי כהנים וישראלים ומותר לישא גרושה אם אינו חושש לעצמו וחזקת אביו בטעות היתה או משום מדת חסידות לחוש לספק ספיקא:

ולענין מה שכתב הרב ז"ל בהלכות איסורי ביאה כהן הבא על אחת מן העריות חוץ מן הנדה או על אחת מחייבי לאוין השוין בכל עשאה זונה וכו' משמע הא מחייבי עשה לא עשאה זונה וקשיא טובא דמי גרע מישראל הבא על אחת מחייבי עשה השוין בכל דקיימא לן שעשאה זונה וכן כתב הוא באותם הלכות וכן נמצא בכל הספרים וכי בכל הספרים השמיטו או על אחת מחייבי עשה. וי"ל דודאי לא גרע כהן מישראל וסמך על מה שכתב בפרק שלפני זה והשמיט חייבי עשה משום דהוה משמעו דוקא חייבי עשה השוין בכל עשאה זונה אבל עשה של כהונה לא פסלה והא ודאי ליתא דאע"ג דלא עשאה זונה משום דאינו שוה בכל מ"מ חללה היא והולד מביאה ראשונה חלל דקי"ל כר' אליעזר בן יעקב דאמר יש חלל מחייבי עשה של כהונה מה שאין כן בשאר חייבי עשה השוין בכל דמביאה ראשונה עשאה זונה ובביאה שניה חללה אבל הדבר פשוט דכל כהן הבא על אחת מחייבי עשה השוין בכל עשאה זונה דלא גרע מישראל ודוק: