שו"ת רדב"ז/תרפא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך אם חברון היתה מוקפת חומה מימות יהושע לענין מקרא מגילה:

תשובה תנן בשלהי ערכין ואלו הן בתי ערי מוקפות חומה מימות יהושע כגון קצרה וחקרה של גוש חלב ויודפת הישנה וגמלא וגדור וחדיד וירושלם וכן כיוצא בהן ואי איתא דחברון מוקפת חומה היתה הוה מני לה בהדי הנך דעיר חשובה היתה ואבות עולם גנוזים בה ותני עלה גמלא בגליל וגדור בעבר הירדן וחדיד ואונו וירושלם ביהודה ופריש לה גמלא בגליל לאפוקי גמלא דשאר ארצות גדור בעבר הירדן לאפוקי גדור דשאר ארצות וכן חדיד ואונו וירושלם ביהודה לאפוקי חדיד ואונו וירושלם שבשאר ארצות וכן פרש"י אבל הנך דמתניתין דלא איכא דכוותיהו לא איצטריכא ליה לתנא תוספאה לפרושי משמע דחדיד ואונו וירושלם דוקא הם מוקפות חומה ביהודה אבל ירושלם דשאר ארצות לא היתה מוקפת חומה ולדעת רבא לא היו שתי ירושלם ביהודה וכן פי' התוספות והטעם דומיא דהנך לאפוקי שאר ארצות ירושלם שביהודה נמי לאפוקי דשאר ארצות וא"כ ירושלם השנויה במתני' היא ירושלם הקדושה והיינו דפריך תלמודא וירושלם מי מחלט בה והתניא וכו' ומתרץ לה ר' יוחנן בירושלם דמוקפת חומה וכו' וירושלם דתני תנא לסימנא בעלמא ולא שיהיה נוהג בה דין בתי ערי חומה והכי מתרץ לה רבא נמי ולרב אשי צ"ל דתרי ירושלם הוו ביהודה וכן כתבו התוספות ואיכא למידק עלה כיון דתרווייהו ביהודה אמאי תני תנא תוספאה ביהודה כיון דליכא ירושלם בשאר ארצות ותו דא"כ תנא איירי בירושלם שאינה קדושה כיון שהבית חלוט בה וירושלם הקדושה אינה מוקפת חומה מימות יהושע וא"כ איך קורין בה בט"ו וקבלה בידם שהיתה מוקפת חומה וצריך לתרץ דרב אשי לא מתרץ לה לברייתא כדרבא לאפוקי שאר ארצות אלא כדאביי עד גמלא בגליל עד גדור בעבר הירדן ומני ואזיל העירות המוקפות חומה ביהודה ומדלא מני חברון שגם היא ביהודה משמע שלא היתה מוקפת וירושלם הקדושה אע"ג דמוקפת היתה לא תני לה תנא משום דאין דין בתי ערי חומה נוהג בה א"נ דמילתא דפשיטא היא דירושלם הקדושה מוקפת חומה היתה. עוד יש ראיה מדפרכינן בסוף סוגיית ערכין אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותם לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינונית וכתב רש"י בלא חומה וכיון דחברון עיר מקלט היתה לא היתה מוקפת חומה כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם ויהרוג את הרוצח והכי משמע נמי בפ' אלו הן הגולין דתני חברון וקדש מכלל ערי מקלט ומקרא מלא הוא בספר יהושע ופריך עלה וקדש עיר מקלט הואי והא כתיב ערי מבצר הצדים צר חמת רקת וכנרת וקדש וכו' ותניא ערים הללו אין עושין אותן וכו' ומשני אמר רב יוסף תרתי קדש הואי ורב אשי אמר כגון סליקוס ואקרא דסליקוס והרי לך בהדיא דעיר מקלט אי אפשר לעשותה עיר מבצר בחומה סביב וגבי חברון לא פריך כי היכי דפריך גבי קדש משום דפשיטא להו דחברון לא היתה עיר מבצר הילכך אין דין בתי ערי חומה נוהג בהם וקורין בה בי"ד שאין בה שום ספק לדעתי וכן בשכם וקדש בגליל וכל עיר שיתברר שהיא מערי הלוים כיון שכלן היו קולטות לא היו מוקפות חומה מימות יהושע כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה בהן: