שו"ת רדב"ז/תרסה
שאלת ממני אודיעך דעתי על היחיד הקורא את המגלה בזמנה אם מברך לפניה ולאחריה אם נקרא זה מחלוקת בברכות או לא:
תשובה לא ידעתי מקום לזו השאלה שאם אין אתה קורא לזה מחלוקת דהא פלוגתא דרב ודרב אסי היא ורב גופיה חש לה להא דרב אסי ואיכא כמה רבוותא דפסקו כרב אסי דאין יחיד קורא אותה וכיון שהוא פטור למה יברך וכן כתב בה"ג ורב עמרם ורבינו גרשום מאור הגולה וספר יראים והראב"ד ז"ל וכי כל הני לא חשיבי למהוי מחלוקת בברכות. אלא דקשיא לי בשלמא על מקרא מגלה לא יברך אבל (מי) שעשה נסים והרב את ריבנו למה לא יברך שהרי על הנס נתקנו ולא על מקרא מגלה לבד. ויש לתרץ לדעת הני רבוותא דכיון שתקנו אותם על סדר קריאת המגלה והוא פטור ממנה גם מכל הברכות אשר תקנו בין לפניה בין לאחריה פטור ואם יברך הויא ברכה לבטלה ולדעת האומרים שהנשים יכולות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא שהן פטורות ואם רצו לעשותן יכולות לברך מכ"ש הכא שיכול לברך שהרי בר חיוב הוא אם היו שם עשרה והוי יודע שאפילו אנו אומרים ספק ברכות להקל או מחלוקת בברכות הנ"מ בזמן שהספק או המחלוקת בברכה עצמה אבל אם נפל מחלוקת בעשיית המצוה מברכין עליה תדע שהרי אנו מברכין על מצות התפילין אע"פ שיש בה מחלוקת וכן במצות אחרות וז"ל ספר כפתור ופרח מחלוקת הפוסקים להולך אחר המחמיר אינו פוטרו מברכה שהרי העושה תפליו ע"פ אחד מן הפוסקים כמי שיעשם לשיטת רש"י ז"ל לא יברך עליהם לפי שר"ת חולק וכן מי שרוצה לומר זמן על המגלה ביום בשטת רבינו יצחק בעל ספר המצות לא יברך עליו מפני שהר"ם חולק עליו בזה וכן נמצא הרבה מן הפוסקים שמחייבין פירות העכו"ם וא"כ [למה] נברך על תקונם הסכים בזה מהר"ר ברוך ז"ל והר"ם שכתב הלכות ברכות כל דבר שיסופק לך אם טעון ברכה או לאו עושין אותו בלא ברכה אין לך ספק בזה שכבר ידעת שהתורם והמעשר חייב לברך עכ"ל. הילכך בנ"ד נמי כבר ידעת שהקורא את המגלה חייב לברך וכל זה כתבתי להתלמד במקום אחר אבל במקרא מגלה רוב הפוסקים פסקו כרב דיחיד חייב לקרותה וממילא שחייב לברך לפניה ולאחריה וקודם זמן זה אם רוצה לקרות אפי' מראש החדש קורא ולא יברך ואם ימצא מגלה בזמן י"ד חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה:
ולענין אם צריך לתפור כל היריעה או סגי בג' תפירות כפי הפירושים כתב רבינו שמחה שיותר טוב לתפור בפשתן בין חוטי גידין אלו מלהניח בלא תפירה וכו' כדאיתא בהגהה ואני דקדקתי כן מלשון רבינו ז"ל שכתב ואין צריך לתפור את כל היריעה בגידין כס"ת וכו' ומדקאמר אין צריך לתפור את היריעה בגידין משמע דצריך לתפור את כל היריעה אבל אין צריך לתפור את כלה בגידין אלא ג' תפירות דאי לא תימא הכי הוה ליה למכתב ותופר ג' תפירות בקצה היריעה וכו' דכבר השמיענו שאם תפרה שלא בגידין פסולה: