שו"ת רדב"ז/תרסב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי שראית לאחד מן החכמים שהיה אבל ולא יצא כל הימים מביתו וביום השבת בא לבית הכנסת וישב במקומו והיה קשה עליך לפי שלא נהגו העולם כן:

תשובה דבר זה תלוי במנהג שיש מקומות שנהגו ללכת לב"ה ויושבים במקומם משום דמחזי מילי דפרהסיא אבל כתב נמקי יוסף פרק המוכר פירות וז"ל מכאן נ"ל פשוט שבאותם מקומות שנהגו לישב בשבת במקומו והם אבלים ואינם רוצים לשנות מקומם בשבת מפני שאומרים שאסור לנהוג אבלות ובחול דוקא משנים מקומם לכבוד שזה מנהג טעות הוא שהרי התירו כאן מעמדות ומושבות בבית הקברות בשבת ופי' רשב"ם הטעם מאחר שלא היו עושים אבלות אלא מעמדות ומושבות בלבד משמע שבישיבה לכבוד האבל אין בו חששא עכ"ל וכתב עלה בעל בית יוסף ואין הנדון דומה לראיה דהתם שאני שהיו עושים מעמדות ומושבות בבית הקברות כדי שיאספו שם רוב עם שלא היה ב"ה מכיל אותם אבל כשמשנים מקומם בב"ה למקום האבלות מחזי כנוהגין אבילות בשבת ויישר כחם של הנוהגים שלא לשנות מקומם בשבת עכ"ל. ואני תמהתי איך מלאו לבו לחלוק על הראשונים מסברת הכרס והלא נסתלקה הנבואה זה כמה שנים ומי הגיד לו שהב"ה שלהם היה קטן מהכיל עם רב והלא בתוכו הם מתפללים וכ"ת שתים היו להם והלא היה מספיק לכבודו אותם שמתפללים עמו ולמה היו מקילין בכבוד שבת בדבר דליכא צורך כולי האי. ותו דרשב"ם ז"ל לא תלה הטעם משום רבוי עם אלא כיון שאין עושין דרכי אבילות כלל אלא מעמדות ומושבות ולפיכך נ"ל שהראיה ברורה ומכ"ש היא השתא ומה אם התירו לעשות מעמדות ומושבות בבית הקברות בשבת דאית בה תרתי חדא דאוושא מילתא טובא ותו שכל העם יודעים שהוא מפני המת שהרי עושין אותה בבית הקברות ומוכחא מילתא טובא כ"ש שינוי מקום שמותר בשבת דאיכא תרתי לטיבותא חדא דאיכא למימר אחר ישב במקומו ומש"ה שינה מקומו וליכא הוכחה כולי האי ותו כיון שהוא לובש מנעליו ואין לו עטיפה מותר הוא וכיוצא בה כתב הרמב"ן ז"ל בת"ה על ההיא דאמרינן בפרקי ר' אליעזר שבשבת היה יוצא האבל ושכמו מכוסה כתב ז"ל אע"פ שאין אבלות בשבת כיון שיש לו מנעלים ברגליו מותר ועושין כן כדי להכיר בינו ובין המנודה עכ"ל והרי הדברים ק"ו עטיפה התירו כיון שיש היכר כ"ש לשבת במקום האבלים דלא חמיר כולי האי שמותר כיון שיש לו שני עדים מנעלים ברגליו וראשו בלתי עטיפה ודברים פשוטים הם והארכתי בהם כדי להודיע שאין ראוי להקל ראש כנגד הראשונים ז"ל ומ"מ אם זה החכם היה מנהג מקומו לצאת בשבת לב"ה ולשבת במקומו אין עליו תפיסה אם עשה כן לפי שסמך על בית יוסף ולא יפה עשה: