שו"ת רדב"ז/תרסא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני מהו דעתי באפטרופוס אם חייב בפשיעה או לא:

תשובה לא ביארת אם מינהו אבי יתומים או מינוהו ב"ד משמע דסבירא לך שאין חילוק ביניהם ואין הדבר כן לדעתי ובדין זה רבו הדעות ומה שבררתי לעצמי הוא הדבר הממוצע שאם מינהו אבי יתומים ובאו עדים שפשע או שהודה מעצמו שפשע חייב לשלם ליתומים שהרי מזיק הוא ולא אתי לאמנועי כיון שהוא יודע שהמזיק חייב לשלם גם הוא ישמור יפה ולא יפשע אבל אם אומר שלא [פשע] אין משביעין אותו משום דממנע ולא עביד משום חומר השבועה. ואם היה אפטרופוס שמינוהו ב"ד משביעין אותו אפילו על הפשיעה ואפילו על הספק דאיידי דחשבי ליה ב"ד שהוא איש נאמן עביד ולא נמנע וזו סברא נכונה להטיל פשרה בין הפוסקים ואתיא מילתיה דאבא שאול כפשטא בכל גוונא מינוהו ב"ד ישבע משמע בכל חיוב שבועה אפי' שלא פשע מינהו אבי יתומים לא ישבע משמע במידי דחייב שבועה אבל באו עדים שפשע או שהודה חייב. ואל תחשוב שאני בא להכריע בין הפוסקים אלא אני אומר בהכי מסתבר טעמיה דמר ובהכי מסתבר טעמיה דמר: